לגעת בנצח

נגיעה עכשווית בחברון של פעם - העיר היהודית העתיקה מכולן שממשיכה להתחדש. מקברי אמהות ואבות האומה ועד לקולות הלימוד של הבנים

הדרך מקרית ארבע לחברון ומערת המכפלה עוברת שיפוצים בימים אלו. עובדי עיריית חברון מנסים (ללא הצלחה גדולה) להקים לאורך הכביש אבני מדרכה לכביש המשובש. בקצב שהם עובדים ייקח כנראה עוד חמישים שנה עד שנגיע למקום העתיק ביותר בעולם היהדות – מערת המכפלה.
חזרנו השבוע, בלב ימי בין המצרים, לחברון. בדיוק בימים אלו לפני אלפי שנים הלך כאן כלב בן יפונה להשתטח על קברי האבות. המרגלים הרי יצאו בראש חודש תמוז ובתשעה באב חזרו. אלו הימים של ביכורי הענבים ואלו הימים של כלב. לא פלא שהרחוב הראשי של קרית ארבע, שיורד לחברון, נקרא כלב בן יפונה. “המקום הזה יותר ותיק מכל מקום אחר על פני האדמה מבחינה יהודית”, אומר לנו נעם ארנון דובר היישוב היהודי, ומחבר הספר ‘המערה’. “אברהם רוכש את המקום לפני 4,000 שנה ומאז אנחנו כאן. אפילו ירושלים היא ‘רק’ בת 3,000 שנה. מי לא היה כאן? אברהם, יצחק יעקב, דוד המלך, הורדוס, אנשי בית שני (כל תל חברון הוא הוכחה שלמה לכך) וכמובן אנשי התקופה החדשה, מבית שניאורסון, בית הדסה ועד לימינו אלו ממש בבית מנחם ובשכונות המקיפות את לב העיר”, אומר ומביט בראש מורם והילוך בוטח בעיר הזו.
עלייה מהירה בגרם המדרגות למרגלות מערת המכפלה מביאה אותנו לעמוד בפתח מתחם מגודר. “זה היה מתחם קבורה של בני חת, כמו שכתוב ‘במבחר קברינו קבור את מתך'”, אומר לנו נעם ומסביר שזהו אכן קצה השדה עליו מדובר בפרשת חיי שרה.
חשבנו שאנו מכירים הכל? כנראה שלא: כבר משמאל לדלת הכניסה למערה כיתוב בסלע, “יעקב” חרוט עליה. בספר המערה של נעם אנו מגלים תיאורים, סיפורים, היסטוריה והרבה מידע.
מערת המכפלה בחברון היא אחוזת הקבר שרכש אברהם למשפחתו אחרי מות שרה (בראשית כ”ג, ח’-י”ז), ובהמשך קברו שם יצחק וישמעאל את אברהם (בראשית כ”ה, ט’). לאחר מכן הייתה המערה למקום מנוחתם האחרונה של כל האבות והאמהות למעט רחל, שנקברה ליד בית לחם.
המבנה שמעל לקבר מדהים בממדיו, במורכבותו ובעתיקותו. הוא מוקף קירות עצומים שהקים הורדוס לפני 2,000 שנה, בעוד שאולמותיו הפנימיים הם שילוב של אדריכלות ביניימית, ערבסקות ממאות מאוחרות יותר ובתי כנסת שהוקמו אחרי חידוש החיים הקהילתיים היהודיים בעקבות מלחמת ששת הימים. באחת מפינות האולם הגדול ביותר, שם נמצאים ציוני קברי יצחק ורבקה דמויי הבית, עומדת כיפה מעל פתח קטן המוליך אל מערת המכפלה עצמה. באולם נוסף, קטן יותר נמצאים ציוני קברי אברהם ושרה ומעברה האחר של החצר הפתוחה נמצאים ציוני קברי יעקב ולאה.
הליכה קצרה דרך הקסבה ואנו בשכונת – איך לא? – אברהם אבינו. מכאן עולים במעלה הכביש הראשי בדרך דוד המלך, עד לבתי היישוב היהודי בבית שניאורסון, בית הדסה ובית השישה. כולם חברו כאן יחדיו.
בתוך מה שהיה בית החולים הראשון בארץ הדסה, הוקם מרכז מבקרים מרשים.
לפני 125 שנה הוקם בנין בית הדסה וכיאה להיסטוריה כה מפוארת, פועל במקום, בחסות המועצה לשימור אתרים, מרכז המבקרים “בית הדסה” – שקומתו הראשונה נבנתה כאמור בשנת 1893 מכספי תרומות של יהודי צפון אפריקה. הוא שימש לגמילות חסדים ובית מרפא, ונקרא “חסד לאברהם”. במקום הוגש טיפול רפואי לכל מי שנזקקו לו – יהודים וערבים – ללא תשלום.
בקומת הקרקע של המבנה הוקם מוזיאון הישוב היהודי בחברון וחדר הנצחה ל-67 חללי תרפ”ט. בכניסה לאולמות התצוגה מיצג המספר את סיפורה של חברון לאורך השנים מתקופת התנ”ך דרך ימי הביניים, פרעות תרפ”ט ועד לחידוש היישוב בימינו. המוזיאון, שבו חמישה חדרי תצוגה, כולל תצלומים מקוריים (חלקם מזמן הטבח קשות לצפייה) ותמונות אמנותיות. הביקור מתאים לילדים מגיל 5. במקום בית קפה עם כריכים, מרקים וכמובן שתיה לסוגיה ואם מגיע קבוצה בת 20 איש ומעלה ניתן להזמין קייטרניג בשרי או חלבי.
• תל חברון
“וישלחהו מעמק חברון”, אומר הפסוק בפרשת וישב, ואכן כאן זה מובן. כדי לעלות לתל חברון, נדרש גם למכונית מאמץ קטן. העלייה תלולה אך שווה כל רגע.
כשעומדים על תצפית המרפסת בתל חברון, הלו הוא מקומה של העיר הקדומה שנבנתה לפני קרוב ל-4,000 שנה, נשקף מראה מרהיב עין של העיר חברון וסביבתה, עמק חברון, מערת המכפלה, קרית ארבע ופאתי מדבר יהודה. בימים של ראות טובה ניתן אף לראות את הרי מואב הנשקפים מעבר לים המלח. כעת הוענקה למטיילים, לתיירים ולמדריכים אפשרות לצפות במראות מרהיבים אלו מתצפית מרשימה ונוחה בראש “בית מנחם”, הניצב בפסגת התל.
התצפית כוללת פרגולה מהודרת ורחבת ידיים המספקת צל ורוח נעימה, שלטי הסבר לתצפית לכל הכיוונים, שירותים ותחנת הדרכה.
ישי, מנהל התיירות בעיר, מספר לנו כי התצפית החדשה מראה את התמונה האמתית של חברון. דרוש מבט אחד מהתצפית החדשה לראות כי חברון היא עיר עשירה ומשגשגת, ובה מרכזים מסחריים שוקקים, מפעלים ענקיים וקניונים, ורחובותיה גדושים במכוניות, בקונים ובחנויות חדישות. מדינת ישראל קונה ממפעלי חברון סחורות במיליארדי שקלים בשנה, “אנו מצפים כי כל תייר ומבקר בחברון יעלה לתצפית, יראה את התמונה הכוללת, ויפסיק ללכת שולל אחרי שקרי תעמולת הכזב של השמאל והארגונים האנטי ישראליים”, אומר ישי ומוליך אותנו בשביל העתיק בצל עצי התאנה והזית לקבר ישי ורות הסמוכים.
מכאן, יורדים בשביל המסומן כחול עד לעין אברהם, מקור המים של חברון , הכולל בור מים עמוק וסביב לו שרידי החומה העתיקה שהקיפה את חברון. מקוואות ומממצאים עתיקים רבים שנחשפו כאן, ייחשפו לקהל בחודש הקרוב עם הדרכה קבוע בימים רביעי ושישי. “זו עוד הוכחה שלא אדומיים היו כאן, אלא יישוב יהודי מימי בית שני”, מסביר נעם ארנון מוועד היישוב.
רבע שעה של הליכה בינות לעצי זית עתיקים ואנו שוב בדרך דוד המלך. הכביש שומם. לשמחתנו, קולות התלמידים היהודיים וקולות בית המדרש בישיבת שבי חברון ממלאים את החלל הריק. נגענו בנצח לכמה שעות. לאורך כל הדרך חזרה כרמי ענבים – “והימים ימי… ענבים”, זה כאן.

אולי יעניין אתכם:

שתולות מתחת לאף

שתולות מתחת לאף מאת: קרן חמיאל גיחה לכמה משתלות מומלצות למבקרים, בשבוע של ט”ו בשבט ובכל זמן אחר לכבוד ט”ו בשבט ומזג האוויר החורפי, בילוי

קרא עוד »

מתגלגלים אחרת

מתגלגלים אחרת מאת: קרן חמיאל ב”עידן אופן” שבקיבוץ רבדים משכילים לייצר מגוון חוויות לקהל רחב במיוחד     נפתח בגילוי נאות: מרוב הפעמים שכבר הייתי

קרא עוד »

הסודות של יסודות

הסודות של יסודות מאת: קרן חמיאל סיור חקלאי ושלל אטרקציות במושב השיתופי-חרדי “חוכמה גדולה היא עבודת האדמה.” רבי אברהם אבן עזראלכבוד חודש שבט ממשיכים באווירה

קרא עוד »
נגישות