על עקבות ומקבים

מאת: רועי אורון

טיול בעקבות קרבות המכבים – הלוא הם המקבים - במטה בנימין: היכן באמת דרכה כף רגלם ואיזה חותם הטביעו?

היכן באמת התרחשו סיפורי המכבים? כולם יודעים איפה נפתח מרד החשמונאים – באזור העיר מודיעין. אך מה קורה דקה אחת לאחר הנפת נס המרד? לאן בורחים החשמונאים? מהיכן הם מנהלים את מפקדות הקרב המתוחכמות שלהם?
התיאור הדרמטי של הנפת נס המרד נחתם במילים “וינוסו הוא ובניו אל ההרים”. כלוחמי גרילה, מתתיהו ובניו זקוקים למקומות מסתור הרריים. הם אינם יכולים להישאר בעיר רק במודיעין, המישורית והחשופה, מה גם שבמודיעין ובסביבתה הקרובה יתקשו לגייס תמיכה ציבורית: בקרב הקהל היהודי ישנה נטייה לצד ההלניסטי. מודיעין, הנמצאת על הציר הראשי מהשפלה לירושלים, אינה המקום להוציא ממנו לחימה מתוחכמת וסודית.
הם עולים אל ההרים הסמוכים למודיעין, אזור יהודי אוהד שבו עשרות כפרים יהודים מאותה תקופה, המארח בשמחה את מתנגדי היוונים. ההרים הללו הם מה שמכונה היום, מוניציפלית, מטה בנימין.
המאמץ לעלות אל ההר השתלם. הטופוגרפיה ההררית והתלולה בהרי בנימין התאימה ללוחמי חופש עצמאיים וקלי צעד כמו החשמונאים – והקשתה על צבא פקידותי ומסודר כמו הצבא היווני, שהיה ידוע בלחימת שורות שיטתית, עם פרשים וסוסים, פילים ומחסנים, ציוד כבד וימ”חים מצוחצחים.
נתחיל את הטיול במצפה מתת ביישוב בית חורון שעל כביש ירושלים-מודיעין: תצפית מרהיבה ממנה ניתן לראות את אזורי הקרבות המרתקים של היוונים והחשמונאים, מודיעין ומעלה בית-חורון. כאן הפתיעו המקבים את המפקד היווני סרון בקרב פשוט אך מתוחכם. כאן גם הביסו את שר הצבא היווני גורגיאס בקרב השלישי והמכריע.
נמשיך לתצפית נחל מכמש: ניסע אל היישוב אדם (גבע בנימין) ומשער היישוב נמשיך לכיוון היישוב הצעיר בני-אדם. מדרך הגישה לבני-אדם יוצא שביל מסומן בסימון שבילים שחור, עד לתצפית על נחל מכמש.
בצלע ההר שמולנו ניתן להבחין במערות מפלט קדמוניות. לכאן ברחו אלף יהודים שסירבו להתייוון, וסיפורם מופיע בספר המקבים. הם חיו כאן במערות, עם נשותיהם, ילדיהם וצאנם. כשהגיעו הרומאים להילחם בהם, בשבת, הם סירבו לחלל אותה ולא השיבו מלחמה. כאלף מהם ניגפו בקרב זה. בעקבות זאת החליטו החשמונאים שחובתם להשיב מלחמה אף אם זה בשבת מטעמי פיקוח נפש.
זהו התיעוד ההיסטורי הקדום ביותר להתלבטות מסוג זה – ולהכרעה ההלכתית.
נמשיך אל היישוב פסגות וניסע בעקבות השילוט אל חירבת ניסיה – אתר ארכיאולוגי שנחפר לאורך 16 עונות חפירה ונפתח לאחרונה למבקרים.
על פי הממצאים, במקום התקיימה התיישבות החל מהתקופה הכנענית (תקופת המקרא) ועד התקופה העות’מאנית. שרידים רבים מאמתים את ההשערה כי מדובר בהתיישבות יהודית: בורות פעמון לאכסון יין מימי בית ראשון, מקוואות מימי בית שני, חרסים ומטבעות מתקופת המרד הגדול ועוד.
במקום נמצאו מתקנים חקלאיים קדומים ובית בד תת-קרקעי מרשים. מערת מסתור שיוצאת מבית הבד התת-קרקעי רומזת להשתתפות היישוב הקטן הזה במרד ברומאים. המערה ובית הבד הייחודי פתוחים לקהל הרחב.
מכאן נוכל לערוך תצפית לעבר “המצפָּה” – המקום בו קיים יהודה המקבי טקס גדול לפני היציאה לקרב השלישי, והקשה מכולם, נגד גורגיאס, שר צבא מיומן ומפקדם של היחידות המובחרות, שמתכונן להביס את יהודה בעזרת 40 אלף חיילים מאומנים היטב ו-7,000 פרשים נבחרים. גורגיאס מקים מחנה באמאוס (לטרון של היום), על גבול האזור ההררי של בנימין. הוא משוכנע ביכולתו לחסל את החשמונאים ותומכיהם. סוחרים ממולחים מגיעים לאמאוס ובידיהם מטבעות כסף וזהב, כדי לקנות את העבדים היהודים שצפויים ליפול בשבי היוונים.
יהודה מכנס את לוחמיו ותומכיו במצפה ועורך תפילה המונית ומרגשת. אחריה מינה ראשים לעם, שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמישים ושרי עשרות.
המתח גדול. יחסי הכוחות עומדים לרעת החשמונאים, בלשון המעטה. אבל יהודה, על מיעוט לוחמיו ואפס פרשיו, שוב מהתל בצבא היווני הגדול: גורגיאס מגבש סיירת מובחרת, 5,000 חי”רניקים מורעלים ו-1,000 פרשים משופשפים, ועולה עם רדת החשיכה לחפש את יהודה במגרש הביתי שלו – בהרים.
יהודה מגיב בדרך שגורגיאס לא ציפה לה. הוא מנצל את היעדרות גורגיאס מאמאוס ויורד מההרים בשקט, בציר חלופי, אל המחנה הגדול של היוונים. בעוד גורגיאס נע בחסות החשכה אל עבר ההרים, עקף אותו יהודה והפתיע לפנות בוקר את היוונים השאננים באמאוס, שלא ציפו כלל להתקפה. יהודה ואנשיו פושטים על המחנה, הורסים אותו ובוזזים אותו, ויוצאים עמוסים בכלי נשק יעילים בקרב חזיתי שהתפתח בהמשך נוחל גורגריאס תבוסה מוחלטת.
מכאן נמשיך צפונה על כביש 60, לכיוון גוש שילה. כאן פעלו השופטים והמלכים, כאן התנבאו נביאי ישראל, כאן התהווה מרכז החיים היהודיים בתקופת המקדש, כאן לחמו החשמונאים. בשילה הקדומה, בירת ירושלים משך כ-400 שנה, שכן המשכן במשך 369 שנים, בטרם הועבר לירושלים. כאן בוצע מעמד חלוקת הנחלות לשבטים. כאן היו יוצאות בנות ישראל לחולל בכרמים בט”ו באב. כאן התפללה חנה לבן פרי בטנה.
באתר שילה הקדומה ממצאים ארכיאולוגים רבים ומרשימים. חורשות, מדשאות ואזורי פיקניק לצד מסלול סיור וחיזיון אור-קולי בטכנולוגיה ייחודית, הופכים את הביקור בשילה הקדומה לחוויה לכל גיל.
בחג החנוכה יתקיים פסטיבל המכבים ממש באזורים בגבעת היקבים שבמטה בנימין. יומיים של חגיגה ענקית לכל המשפחה בחבל בנימין: להכין מטעמים עם אופה הכפר, לייצר ראשי חיצים וכידונים עם חרש הברזל, לזחול במחילות מסתור ולהצטלם עם פיל יווני שנלקח שלל, ובמסלול האתגרי לנוער: לפתור כתב חידה, לחפש חרס בערימת הרס, לעבור פארק חבלים תלוי, לבנות חץ וקשת ולקלוע למטרה. בנוסף יתקיימו סיורים מודרכים ברכבים פרטיים – כל הפעילויות ללא תשלום. 14-15 בדצמבר.
פרטים נוספים במרכז המידע של הפסטיבל:
1800-34-54-54 ובאתר האינטרנט: www.macabim.gobinyamin.org.il

אולי יעניין אתכם:

תחת תאנתו

תחת תאנתו מאת: עמי יוגב כמה מעלות יש לה, לתאנה הבריאה הזו – הפרי היחיד כמעט ששומר באדיקות על עונה מיוחדת בשנה “התאנה חנטה פגיה”

קרא עוד »

מבשלים בריאות

מבשלים בריאות מאת: עמי יוגב הפשילו שרוולים: הפעם לא נסתפק בקריאה – וניכנס היישר אל המטבח הפעם, אני – כותב הטור – ואתם – הקוראים

קרא עוד »
נגישות