נר איש וביתו

האם לינה בשטח מחייבת הדלקת נר חנוכה, והאם גם ג'יפ צה"לי נחשב לצורך העניין "בית"?

שאלה: אנו עומדים לצאת בחג לטיולים ג’יפים במדבר ונישן בשטח. האם וכיצד נקיים מצוות נר חנוכה?
תשובה: הגמ’ מגדירה מצוות נר חנוכה כ’נר איש וביתו’, והשאלה היא אפוא מהו הצורך ‘בבית’ לגבי מצווה זו? המהרש”ם (ד, קמו) דן בשאלה האם אדם שמפליג בספינה חייב להדליק נר חנוכה. המהרש”ם פוטר אותו משתי סיבות: א) סיבה טכנית – בגלל הרוח לא ניתן להדליק ב) סיבה מהותית – חובת פרסום הנס חלה רק על מי שיש לו בית. וכן שיטת הפני יהושע (שבת כא).
אמנם הר”ן והכולבו (סי’ מד) סברו שהמפליג בספינה דווקא חייב להדליק. מקובל להסביר מחלוקת זו בכך שהראשונים סוברים שחובת ההדלקה היא חובה המוטלת על האדם. המהרש”ם סובר שזו חובה המוטלת על הבית. ייתכן והסבר הדבר נמצא בדבריו של הגרי”ד סולוביצ’יק (הררי קדם א, קעד) שחידש הבנה חדשה במילים ‘נר איש וביתו’. לדעתו המונח ‘בית’ אינו מתייחס למקום פיזי או מבנה, אלא ל’משפחה’. החידוש הוא שזו אינה מצוה כמו קידוש שכל אחד צריך לקיימה בעצמו או לשמוע מאחר מדין ‘שומע כעונה’. אלא עצם העובדה שהם בני משפחה או ‘בית’ אחד מוציאה את כולם ידי חובה בנר חנוכה אחד. נוכל לומר כך: האם חייל או מטייל הלנים בשטח חייבים להדליק נר חנוכה? מסתבר שרק לפי שיטת הר”ן והכולבו. לפי המהרש”ם ייתכן ופטורים מן ההדלקה. הגרי”ד ציין שייתכן כי גם לדעת הראשונים אדם הלן בחוץ פטור. ייתכן ש’הבית’ הפיזי לא מגדיר את החובה, אבל הוא מהווה תנאי לקיום המצווה ולכן גם לדעה זו יהיה פטור.
במאמר על טיולים בסוכות שאלנו האם ישנה חובה לחפש סוכה כדי להתחייב. גם כאן נשאל: האם ישנה חובה לחפש בית כדי להתחייב? אחת הסיבות שהמהרש”ם פטר מהדלקה הייתה טכנית – הרוח תכבה את הנר. לדעתו זו הסיבה העיקרית. כאשר ישנה בעיה טכנית שניתן לפתור אותה יש חובה לעשות כן. בחנוכה תשל”ד נשאל הרב צבי פסח פרנק (רבה של ירושלים) על ידי חיילים בשטח אם הם חייבים בנר חנוכה. תשובתו (מקראי קדש עמ’ מ’) הייתה שהדבר תלוי בתנאים הפיזיים. אם הרוח לא תכבה את הנרות הם חייבים להדליק ומי שנמצא בחוץ פטור כיוון שאין כאן ‘בית’. לשיטתו המושג ‘בית’ מגדיר תנאים פיזיים המאפשרים הדלקה. ממש כשם שבמצוות מעקה או מזוזה צריך ‘בית’ כדי לקיים את המצווה.
השאלה היא, אם כן, איך נגדיר ‘בית’? האם טנק או ג’יפ נחשבים בית? הסברא הפשוטה היא שבית הוא מקום שאנשים גרים בו, או בלשון ההלכתית ‘שימוש דירה’. אוהל אולי עונה על ההגדרה הזו אבל ג’יפ בהחלט לא. לכן הלכה למעשה נראה לומר שאם מדובר בחייל הישן בשטח עליו לבקש מהוריו שידליקו עבורו וכן אדם שבשעת ההדלקה נמצא בטיסה. אולם מה הדין כאשר כל המשפחה לנה בשטח בטיול? לפי הרב פרנק, המהרש”ם אולי גם הגרי”ד סולוביצ’יק הכל תלוי בתנאים הפיזיים. אם התנאים הפיזיים מאפשרים זאת חייבים להדליק בברכה ואם לא פטורים (כך משמע דעת הגר”י רבינוביץ שליט”א בשו”ת מלומדי מלחמה צח וציץ אליעזר טו, כט).
שתי נקודות מעשיות נוספות: הנוסעים לשבת חנוכה וחוזרים במוצ”ש צריכים להדליק במוצ”ש בביתם, כיון ששם הם ישנים וכיום זמן ההדלקה מאוחר בהרבה.
הדלקה במקום העבודה: אם נמצאים שם אנשים שלא עתידים להדליק נרות, אפשר להדליק בברכה ואין זה שונה מהדלקת נרות של בית הכנסת.
הכותב מומחה לכשרות תעשייתית וחומרי גלם וראש ועד הכשרות של השגחה פרטית

אולי יעניין אתכם:

נחל חזורי: זורמים עם האתגר

נחל חזורי: זורמים עם האתגר מאת: צוות אתר נלך www.nelech.co.il מסלול מאתגר למיטיבי-דלג שאינם חוששים להירטב חל חזורי-נחל גובתא-בניאס הוא מסלול למיטיבי לכת בדרום החרמון,

קרא עוד »

האגם בנחל אורן

האגם בנחל אורן מאת: צוות אתר נלך www.nelech.co.il במצוקים הירוקים של הכרמל, מנוחה עם מים וירוק בעיניים בנחל אורן, לאחר הגשמים, נוצר לו אגם עונתי

קרא עוד »
נגישות