שמש עולה, שלטון שוקע

מסע בעקבות קרב קרני חיטין, במהלכו הובס בלב הקיץ הארצישראלי - השבוע לפני 831 שנה - שלטון הצלבנים

ברחבה על קבר יתרו. צילום: מרכז הדרכה דרוזי, מתוך אתר פיוויקי

במזרח הגליל, בין אדמת הבזלת הלוהטת לקוצי הקיץ, מתחבאת אחת הדרמות הגדולות בהיסטוריה: קרב קרני חיטין. הקרב שבו החום הארצישראלי, השריונות הכבדים והנחיתות המספרית הביסו אחת ולתמיד את הצלבנים והביאו לקיצה את ממלכת זהובי השיער: ממלכת ירושלים הצלבנית.

הקרניים של הגליל
כולנו מכירים את רמת הגולן הבזלתית ואת הרי הגעש שלה, אך לא תמיד שמנו לב שמזרח הגליל כולו עשוי מרמות בזלתיות – מרמות יששכר שבצפון עמק חרוד ועד למגדל שבצפון הכנרת. סלעי הבזלת נוצרים כידוע על ידי לבה היוצאת מבטן האדמה ומתקשה על פניה, ומקורם של חלק גדול מסלעי הגליל המזרחי הוא בהר בולט, בעל שתי פסגות הדומות לקרניים המכונה “קרני חיטין” – על שם שדות התבואה הרחבים שלמרגלותיו.

איך מגיעים?
מהעיר טבריה ניסע מערבה על כביש 77 ואחרי כמה דקות נפנה ימינה לגן לאומי קרני חיטין, בדרך נוחה לכל רכב המסומנת בסימון שבילים כחול (אפשר ורצוי להיעזר ב-WAZE). בפיצול בין השביל הכחול והשחור נחנה את הרכב ונטפס ברגל בסימון הכחול אל מרומי הר הגעש. נעבור שער בקר ונמשיך לעלות לכיוון הקרן המזרחית. משם נרד אל תוך הלוע של הר הגעש הכבוי. לאחר מנוחה נעלה לכיוון הקרן המערבית, משם נזכה לתצפית יפה על כל המרחב.
כעת אפשר לחזור בחזרה לחניון, אבל נחמד יותר להמשיך בשביל על השלוחה המתונה, נעבור בחרבת אל עיכה ומשם נמשיך בירידה תלולה לכיוון נבי שועייב. בסוף הירידה נגיע לעצי אקליפטוס ולאחר מכן לכביש ישן – פנייה ימינה תיקח אותנו לפארק הגיאולוגי: מחצבת בזלת נטושה ששוקמה וכיום מוצבים בה שלטים המתארים את היווצרות הבזלת והר הגעש. פנייה שמאלה תוביל אותנו לסיום המסלול במתחם נבי שועייב המקודש לדרוזים (יש לדאוג להקפצת רכבים, גם כאן WAZE מכיר את הדרך).
שימו לב: רובו הגדול של המסלול אינו מוצל, חבשו כובע והצטיידו בכמות מספיקה של מים.

שינויים בשמי המזרח התיכון
ב-1096 יוצא לדרך מסע הצלב הראשון, ובו איכרים ואבירים נוצרים מכל רחבי אירופה יוצאים לגדול את ארץ ישראל מידי המוסלמים. בדרך הם מחריבים קהילות יהודיות, בוזזים כפרים וערים ומסתבכים במיצרי הבוספרוס, וכעבור שלוש שנים הם מגיעים לארץ ישראל, כובשים אותה ומקימים את ממלכת ירושלים.
כדי להצליח לשלוט כמיעוט נוצרי בתוך אוכלוסיית האיכרים הערבית המקומית, הצלבנים מתאגדים במסדרי אבירים הנושאים תפקידים צבאיים ואזרחיים שונים ומקימים מצודות אירופאיות מבוצרות חומה ועמוקות חפיר בכל רחבי הארץ.
המוסלמים כועסים על הכיבוש הנוצרי, אך בשל פירוד בין השליטים והאזורים השונים הם אינם מצליחים להעמיד כוח שווה ערך נגד הצלבנים, עד שלאחר כ-70 שנות שלטון צלבני נוסק כוכב חדש בשמי המזרח התיכון: צלאח א-דין.
צלאח א-דין נולד למשפחה כורדית על גדות נהר החידקל. הוא למד בדמשק, התחכך בכל המי ומי של העולם המוסלמי דאז וקיבל חינוך צבאי מדודו, שהיה מדינאי וחייל סלג’וקי (משפחת שליטים טורקית). צלאח א-דין ירש את דודו וכעבור זמן לקח לעצמו את התואר סולטאן מצרים ויצא למסעות מלחמה וכיבוש.
ביולי 1187 צלאח א-דין פלש לממלכת ירושלים בראש צבא עצום והטיל מצור על העיר טבריה. הצלבנים מחליטים לצאת לקרב נגדו ויוצאים מציפורי המבוצרת ושופעת המים מזרחה, לכיוון הכנרת. בדרך, בשדות קרני חיטין הרחבים, ב-4 ביולי, פוגש אותם צבאו של צלאח א-דין במפגש שהמוסלמים התכוננו אליו היטב: הם אספו מודיעין על אופי השטח ומיקום הדרכים ומקורות המים בסביבה וחיכו להגעתם של הנוצרים. המוסלמים שמרו על המעיינות, הציתו אש בקוצים ובשדות ותקפו את הצלבנים בקשתותיהם מן הצד. הצלבנים עוטי שריונות המתכת הלוהטים נחלו תבוסה איומה.
הממלכה הצלבנית קרסה ונסוגה למישור החוף. הסכמים שונים הותירו את רובה של ארץ ישראל ובמיוחד את ירושלים בשליטה מוסלמית תוך מתן כבוד וזכויות לתושבים ועולי רגל נוצרים.
ברבות השנים, הפך צלאח א-דין לגיבור מוסלמי וקרב קרני חיטין לסמל שהשפעתו ניכרת עד היום בנאומיהם ובהשקפותיהם של מנהיגים ערבים שונים, בין השאר בגישתם וביחסם למדינת ישראל כמדינה צלבנית חדשה – טרייה, מנותקת ולא מקומית.
אגב, בכל שנה עורך מועדון “ממלכת ירושלים” שחזור של המסע והקרב הגורלי שהביאו לנפילת ממלכת הצלבנים – מחזה מרהיב עין!

כף הרגל של יתרו
על פי המסורת הדרוזית, שוכן למרגלות קרני חיטין קברו של הנביא שועייב, המזוהה עם יתרו המקראי. לפי המסורות הדרוזית והמוסלמית באחרית ימיו, עבר שועייב להתגורר במערה באזור בה מת בשיבה טובה, ובה גם נקבר. מסורת דרוזית נוספת גורסת כי בלילה שלפני קרב חיטין, חלם סלאח א-דין על מלאך, אשר הבטיח לו ניצחון בתנאי שלאחר הקרב ירכב עם סוסו מערבה. המלאך הבטיח כי מקום עצירתו של סוסו יהיה אתר קבורתו של שועייב. על פי מסורת זו, סלאח א-דין אכן רכב מערבה בתום הקרב, איתר את מקום קבורתו של שועייב והדרוזים בנו את האתר במקום.
לפי המסורת הדרוזית, טביעת רגלו השמאלית של שועייב נראית באתר הקבר. העולים לרגל נוהגים ליצוק שמן לתוך טביעת הרגל ולמשוח את השמן על גופם על מנת להתברך במזל טוב.
הביקור במבנה הנאה והמיוחד אפשרי בשעות הביקור בלבוש צנוע (כולל בגדים ארוכים וכיסוי ראש לגברים ולנשים).

שפת הקוץ
הרבה דיו נשפך על הקרב ועל מסקנותיו, ולכן לסיום רק אצטט מתוך מאמרו של אברהם בורג:
“הצלבנים הפסידו, מפני שלא טרחו לצאת ולטייל ברחבי ישראל… הצלבנים לא הכירו את הארץ. הם העדיפו את המבצרים הסגורים והמעופשים על פני מרחבי השדות והכרת הסביבה. הם לא ידעו היכן מקורות המים שבסביבות קרני חיטין, הם לא הבינו את שפת הקוץ שהובער תחת רגליהם… הטבע כולו שלנו, וכדי שנהיה אנחנו שלו, אנחנו צריכים לטייל בו”.
אז צאו לדרך, למה אתם מחכים?

מוזמנים ליצור קשר בכל עניין: בית ספר שדה עפרה, החברה להגנת הטבע: 02-9975516
לתגובות: herutluvich@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

שתולות מתחת לאף

שתולות מתחת לאף מאת: קרן חמיאל גיחה לכמה משתלות מומלצות למבקרים, בשבוע של ט”ו בשבט ובכל זמן אחר לכבוד ט”ו בשבט ומזג האוויר החורפי, בילוי

קרא עוד »

מתגלגלים אחרת

מתגלגלים אחרת מאת: קרן חמיאל ב”עידן אופן” שבקיבוץ רבדים משכילים לייצר מגוון חוויות לקהל רחב במיוחד     נפתח בגילוי נאות: מרוב הפעמים שכבר הייתי

קרא עוד »

הסודות של יסודות

הסודות של יסודות מאת: קרן חמיאל סיור חקלאי ושלל אטרקציות במושב השיתופי-חרדי “חוכמה גדולה היא עבודת האדמה.” רבי אברהם אבן עזראלכבוד חודש שבט ממשיכים באווירה

קרא עוד »
נגישות