נכנסנו לימי בין המצרים, ימים בהם עם ישראל מתאבל על חורבן מרכז חייו – הלא הוא בית המקדש, וחורבנה של ירושלים.
ירושלים הייתה מאז ומעולם מרכז רוחני ומדיני לעם ישראל. כל סיפורי התנ”ך, בתי המקדש לדורותיהם, המלוכה והנבואה – כולם התרכזו סביב ירושלים.
אבל לירושלים ערך אוניברסלי לא פחות משמעותי: שלוש הדתות המונותאיסטיות, אולי שלא בצדק, טוענות היום על קדושת ירושלים בעבורן. אך מה בדבר מרכזיותה של ירושלים בעולם, מבחינה פיזית טבעית ומדעית?
• לב כל העולם
מבחינה גיאולוגית, ארץ ישראל היא מפגש בין שלוש היבשות הגדולות – אירופה, אסיה ואפריקה. במשך מיליוני שנים, במונחים מדעיים (שאינם סותרים בהכרח את זמני הבריאה), עברו היבשות תהליכים טקטוניים רבי עוצמה, בהם התנגשו ונפרדו היבשות ונוצרו רכסי ההרים הגדולים המוכרים לנו כמו האנדים באמריקה, האלפים באירופה וההימלאיה באסיה.
גם במרחב שלנו התרוממה לה הקשת הסורית – שדרת הר היוצאת ממצרים דרך הנגב, גב ההר, הגליל ועד תדמור וסוריה .
פה בארץ ישראל המפגש בין שני הרכסים המרכזיים המרכיבים את שדרת ההר- קמר רמאללה וקמר חברון הוא מרחב הרי ירושלים שבליבם יושבת העיר ובית המקדש . גובה הר נבי מוסא הוא רק 820 כאשר בהרי חברון ובית אל מגיעים ההרים ל1200 מטר ,ירושלים מהווה המפרק שבין שני הקמרים ואולי זו הכוונה בפסוק “ירושלים הרים סביב לה”.
• מרכז הצומח
מבחינה בוטנית הדברים יותר בולטים: ירושלים יושבת בין המזרע לבין הישימון, על גבול מדבר יהודה ממזרח ועל גבול רצועות ספר המדבר מדרום, ומכאן שמה ציון – ציה. בירושלים נפגשים חמישה חבלים פיטוגיאוגרפיים שונים שבכל אחד צמחייה מיוחדת משלו. אשר על כן נמצאו בירושלים מעל 1,200 מיני צמחים – יש מדינות בעולם שזכו לחצי כמות מזו.
המדרש מספר על הפסוק הנאמר בשלמה המלך: “ועשיתי לי גנות ופרדסים”: שלמה המלך חכם היה והיה יודע משתיתו של עולם… והיה יודע איזה גיד הולך לכוש ונטע עליו פלפלין… וכן ועמד על השורשים היוצאים לכל העולם ועשה בו גנות ופרדסים”.
כלומר, שלמה זיהה בירושלים רצועות צומח היוצאות לכל העולם ונטע כל העצים שבעולם, בירושלים.
• עפה חסידה לארץ ישראל
כמות הציפורים הנודדות דרך ארץ ישראל וחונות בתחנת הטיבוע שבגן הוורדים למנוחה לקראת נדידת המדבר הארוכה עד אפריקה, יעידו על מרכזיותה של ירושלים לבעלי החיים., בישראל כמיליארד עופות נודדים, מספר מדהים בהיקפו – ובין כולם הקב”ה בחר לו את ירושלים כמשכן למושב לו.
אבל מיום שחרב בית המקדש, נאמר במדרש: מיום שחרב בית המקדש, אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפירות.
לא תמיד נצליח לזהות זאת, אבל עולם הטבע עצמו נפגע ונחשך בהתאם לירידה המוסרית ולסילוק השכינה. אז כשאנו מתאבלים על חורבן ירושלים, נזכור גם את חורבן הטבע ובעזרת השם נזכה לשמים חדשים ולארץ חדשה במהרה בימינו.

מרכז סיור ולימוד סוסיא מזמינים אתכם להצטרף למחנה הקיץ ‘מעיינות בהר’ לבנות כיתה ז’-ח’.
לפרטים: 1599-507-517