מלחמה וזיכרון

חשבון הנפש של יום הכיפורים מעלה בצדו גם זיכרונות קשים מן המערכה הקשה ההיא. 2 סיפורי קרב וגבורה וארבע אנדרטאות בגולן מספקים הצצה אל יום הדין של 73'

ברחבי רמת הגולן פזורות עשרות אנדרטאות לזכרם של חללי מלחמת יום הכיפורים. את האנדרטאות ניתן לסווג לשניים: אלו שהוקמו במקומות בהם התחוללו הקרבות ואלו שהוקמו בחניונים מיוחדים. בשורות הבאות נסייר בכמה מהן -מוכרות ומוכרות פחות.
אנדרטת עמק הבכא – עז 77:
אתר ההנצחה בעמק הבכא – עז 77, הוקם לזכרם של הנופלים בקרבות שהתחוללו באזור זה במלחמת יום הכיפורים.
העמק הנמצא מול פתחת קוניטרה היה המקום בו הצבא הסורי ריכז את המאמץ העיקרי במלחמת יום הכיפורים במאמציו לכבוש את רמת הגולן הישראלית. המקום קרוי ע”ש גדוד 77 מחטיבה 7 שהיה הגדודים שלחמו בקרב קשה זה.
תיאור הקרב:
על תיאור הקרב בעמק הבכא ישנן נקודות מבט שונות, שחלקן מתעלמות מחלק מהכוחות שהשתתפו בקרבות.
הקרב בעמק הבכא החל מיד עם פרוץ המלחמה, ב-6 באוקטובר, כחלק מההתקפות הסוריות הכוללת לכל אורך החזית. בחסות הפגזה ארטילרית כבדה נעו הסורים מערבה, במטרה לחצות את תעלת הנ”ט ולפרוץ את מערכי ההגנה של צה”ל. טנקי גדוד 74 הצליחו לבלום את כל ניסיונות החדירה של חטיבת השריון מספר 85 הסורית. גדוד 77 שהיה העתודה הגזרתית, החל את לחימתו כשעתיים לאחר פרוץ האש, לאחר שקיבל פקודה לחבור לגדוד 74 בקו החזית. המג”ד אביגדור קהלני, שתיאר לימים בספרו “עז 77” את מאורעות הימים ההם, התייצב עם מספר טנקים בתל “הבוסטר”, כאשר מצפונו ניצבו טנקים של החטיבה על הר חרמונית ועל “רמפות” דרומה לתל. על אף לחצי הסורים בפתחת קוניטרה, החזיקו כוחותינו מעמד ובלחימה עיקשת בת כמה ימים בלמו את מאמציה המתמשכים של הדיוויזיה הסורית להבקיע את הקו. לימים הפך הקרב במקום לסמל העמידה העיקשת של כוחות צה”ל המופתעים אל מול כוחות עדיפים מספרית במלחמת יום הכיפורים. קרב זה הובלט לנוכח העובדה שבגזרות אחרות בדרום רמת הגולן ובסיני לא הצליחו כוחות הסדיר לבלום את שטף הכוחות העדיפים. בגזרות אלה נפרצו קווי ההגנה של צה”ל והתייצבו רק לאחר הגעת תגבורת מילואים.
מה יש במקום? לוחות הנצחה המספרים את סיפור הקרב ועליהם שמות הנופלים, קנים של טנקים ואמפי בו נערכים טקסים.
תל סאקי:
תל א סאקי – או תל המשקה בעברית, הוא אחד התילים בקו התלים עליהם התרחשו קרבות עזים במלחמת יום הכיפורים. לאחר קרבות קשים סביב המוצב, וכשעמדו הסורים לעלות על המוצב לכבשו, התבצרו שרידי לוחמיו של המוצב בבונקר ושהו בו למעלה מ-30 שעות.
בתל סאקי הוקם אתר הנצחה ורעות לזכר הלוחמים שנפלו במקום, ובשנת 2012 אף הוקמה במקום אנדרטה לזכר הנופלים בקרב.
תיאור הקרב:
מוצב תל סאקי הוא מוצב תצפית שערב המלחמה לא היה מאויש באופן רציף אלא שימש בדרך כלל לתצפיות לילה. ב-2 באוקטובר 1973, ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה תפסו את הקו באזור תל סאקי שתי פלוגות מגדוד הנח”ל המוצנח. בבוקר יום כיפור, 6 באוקטובר 1973, הוכרזה כוננות ספיגה ברמת הגולן. חמישה לוחמי הנח”ל ונהג מילואים מגדוד הנח”ל המוצנח, בפיקוד מפקד מחלקה 2 בפלוגה א’ של הגדוד סגן מנחם אנסבכר, נשלחו על גבי נגמ”ש לאייש את עמדת התצפית על תל סאקי במטרה לדווח למפקדת הגדוד על תנועות הסורים. כוח התצפית התמקם במוצב בשעה 12:00 לערך. מעט לפני השעה 14:00 פרצה המלחמה.
רב-סרן יורם יאיר (יה-יה), שהיה עם פרוץ המלחמה חניך במכללה לפיקוד ומטה, התנדב לעלות לרמת הגולן ולקחת פיקוד על גדוד 50 של הצנחנים, שמפקדו אושפז בבית חולים מספר ימים קודם לכן.
הפגיעה מאש הסורים היתה קשה. לצורך חילוץ החיילים שבמוצב התצפית, שהיו בו בשלב זה הרוג ומספר פצועים, נשלח כוח נוסף בפיקוד סגן כנען. כשהתקרב כוח החילוץ השני אל התל הותקף גם הוא באש סורית הכבדה. רק חמישה חיילים נותרו מהכוח, חלקם פצועים, והם חילצו את עצמם מערבה.
במקביל, הגיעו למוצב 28 לוחמי שריון מחטיבה 188 ומחטיבה 7, שרידי הקרבות באזור. החיילים נותרו בבונקר ללא אספקה וללא תחמושת משמעותית, אך עדיין היה להם קשר עם מפקדת הגדוד, והם הצליחו להעביר דיווחים מודיעיניים משמעותיים.
לאחר הלחימה העזה וניסיונות החילוץ הכושלים ביום הראשון של המלחמה, החליט המפקד אנסבכר לסגת מהמוצב. כשיצא מהמוצב נוכח שהוא מוקף בחיילי קומנדו סוריים, שנצפו כשהם מתארגנים לעליה רגלית לכיבוש התל, ושלא ניתן להיחלץ ממנו. אנסבכר החליט להתבצר בבונקר ופקד על חייליו להשמיד את המפות ואת המסמכים הסודיים, ולהשאיר בידיהם רק את פנקסי השבי האישיים. הוא ביקש ממפקדת הגזרה באל-על סיוע ארטילרי, ודרש שההפגזה תכוון את המוצב עצמו, מתוך תקווה שההפגזה תמנע את עליית הכוח הסורי לתל. הארטילריה ירתה מספר פגזים לטיווח, שפגעו היטב; אולם משביקש להמשיך בהפגזה, נאמר לו שהקצבת הפגזים נגמרה.
בתוך כך המשיכו הסורים במאמציהם לכבוש את המוצב. אחד החיילים שלא נפצעו יצא החוצה, ובאורח פלא הצליח לשכנע את הסורים כי הוא השורד היחיד.
ביום השלישי של המלחמה, במקביל להדיפת הסורים מהתל, נשלח, תחת אש, כוח חילוץ שלישי, אותו הוביל המג”ד, יורם יאיר. כוח זה הצליח להגיע למוצב, והופתע לגלות בו 28 לוחמים שהצליחו לשרוד לאחר ששהו במשך כ-30 שעות בבונקר.
מה יש במקום? במקום ניתן לסייר עצמאית בין שרידי התעלות והבונקרים, לעבור ליד לוחות הזיכרון ולתצפת לכיוון סוריה, וניתן אף לסייר עם מכון הראל – בתיאום מראש. פרטים בטלפון: 04-6762024.

****
עוד 2 אנדרטאות בגולן לזכר המלחמה ההיא:
*אנדרטת גדס”ר 134:
האנדרטה נמצאת בחניון מול הכניסה לקיבוץ עין זיון. במקום מונצחים חייליו של הגדוד שנהרגו במלחמת יום הכיפורים. במקום לוחות הנצחה עליהם חקוקים תיאורי הקרבות ושמות הנופלים, שרידי משוריינים, שולחנות פיקניק וברזייה.
*אנדרטת גדוד הספקה 595:
מול הכניסה לישוב אליעד ישנה אנדרטה לחיילי גדוד ההספקה שנפלו בנלחמת יום הכיפורים. במקום ישנו עמוד הנצחה עם שמות הנופלים ולוח המתאר את קורותיו של הגדוד במלחמה.

עוד מסלולי טיול, מעיינות, אטרקציות, מקומות אירוח ומקומות מעניינים ניתן למצוא באתר שלנו http://www.nelech.co.il

אולי יעניין אתכם:

מחזירים עטרת ליושנה

נחל השודדים, מלכה צלבנית ושמן הזית המשובח של ראש הממשלה לשעבר: טיול היסטורי עתיר הפתעות מעפרה לעטרת כתבה מרכזית גיליון 166 – קום והתהלך בארץ

קרא עוד »

אל ארצי.

עין תות, שבע אחיות וצינור חצוב בסלע – סיור תנ”כי מהישוב בית אל למעלה מכמש, ושאלת מיליון הדולר: איפה היא בית אל המקראית? קום והתהלך

קרא עוד »

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר’ זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »
נגישות