פוידיום לציון ברינה

לקראת "חסל סידור פסח כהלכתו", ביקש האורח מהרב לזמר את הפסוקים בניגון שקיבל מבית אביו

היהודי שהגיע לבית המדרש בקוז'ניץ בערב פסח, ביקש להיכנס אל האדמו"ר המגיד המפורסם. לשונו שחציה רוסית וחציה יידיש עוררה חשד אצל הגבאי, אבל המגיד ציווה להכניסו מיד.
"מה בקשתך?" שאל האדמו"ר.
"מבקש אני להיות עמך בסדר".
"לא רק לסדר, אלא לכל ימות החג אתה מוזמן".
כשיצא האורח שמח מאוד על ההזמנה המכובדת, של אחד מגדולי החסידות בדורו, אבל היה רעב וצמא ולכן נכנס לבית מרזח, לגם יתר על המידה ובבואו אל הסדר החגיגי, היה מבוסם כהלכה.
הוא נכנס קודם לתפילה, אבל החום והצפיפות והיין שבדמו הפילו עליו תרדמה. הבית התרוקן מן המתפללים והוא נותר יחידי בבית המדרש, ישן שנת שיכורים.
בינתיים, נאספו הכל לליל הסדר והסבו אל השולחן עמוס הנרות הדולקים והנה מקום אחד נשאר פנוי. הבין האדמו"ר שזהו מקומו של אותו יהודי וציווה לחפשו בכל בתי הכנסת, שאחרת לא יוכל להתחיל את הסדר בלעדיו.
עד מהרה מצאוהו ישן ואף סירב להתעורר וביקש שיניחו לו.
לפתע קפץ על רגליו והתחיל צועק "היכן אני, איפה בית הרב?"
כשראה אותו המגיד שמח, ברכו לשלום והראה לו את מקומו המיועד עם הקערה החגיגית והמצות במרכזה.
האורח מזג לרבי את הכוס וכשזה ברך ברכת "שהחיינו", לגם זה את כל הכוס בהעלם אחד.
כל המסובים חזרו אחרי ניגונו של המגיד, בשעת ההגדה ורק אותו יהודי ישב כאילם, מנמנם ומגמגם.
רק כשהגיעה כוס שנייה, התעורר שוב ולגם באחת.
כגרגרן וסובא חיסל את כל המנות, ביקש עוד תקרובת, שתה ושתה ודעתו הפכה זחוחה עליו. המסובין ראו שהוא פורק עול דרך ארץ, ישבו וחרקו שן, אבל הרב המגיד, לא אמר מילה, להיפך, נזף בהם וציווה למלא את כל משאלותיו התאוותניות של האורח.
זה המשיך לנמנם, לנחור ולהתעורר רק לכוס שלישית ורביעית ואז, לקראת "חסל סידור פסח כהלכתו" ביקש מהרב לזמר את הפסוקים הללו בניגון שקיבל מבית אביו.
לפליאת כולם התיר לו זאת המגיד. המילים יצאו מפיו מסורסות ומביכות.
הכל התפלאו, אך המגיד המשיך לשמוע אותו בנחת.
כאשר היו צריכים לסיים את החרוז האחרון "פדויים לציון ברינה" קפץ האורח פתאום ממקומו, פסע פסיעות גסות ותוך כדי כך הלך לכיוון הדלת כשהוא מנגן וקורא: "פוידיום לציון ברינה".
אחד הנוכחים הסביר לכל המסובין אחוזי הרעד כי פוידיום פירושו ברוסית "נקומה ונלכה".
כששמע המגיד את צעקתו של האורח, קם ממקומו, מיהר וירד מן ההסבה, נעל את נעליו תיקן את החגורה שלמותניו, נטל את המקל בידו ואמר בשמחה רבה: "כן, מוכנים אנחנו לילך לציון. אנו וכל בית ישראל, בנערינו ובזקנינו נלך!"
טרם כילה המגיד את דבריו וטרם הגיע אל האורח, הנה נפתחה הדלת מאליה והיהודי רוקד ומנגן, יוצא החוצה, המגיד אחריו אך הוא לא רואה אותו יותר, נעלם מעיניו ולא שמע אלא את קול הניגון ההולך ומתרחק ומתפשט בעולם כולו.
"פוידיום לציון ברינה".

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות