המצודה הישראלית בנווה יטבתה

ממסעות בני ישראל במדבר ועד הגלידה של חוות יטבתה

עם תחילת מסעות בני ישראל, אנו הולכים השבוע לנקודה הראשונה שהוקמה בערבה לפני 60 שנה, היא יטבתה – “ויסעו מחור הגדגד ויחנו ביטבתה ויסעו מיטבתה ויחנו בעברונה”.
הדרך דרומה לערבה עוברת דרך אלפי שנות היסטוריה, מורשת, הוויה ישראלית וטבע של סלעי מגמה, גרניט וגיר, שכולם נפרשים למול העיניים בצורות שונות ומשונות, מה שכמובן יוצר מסלולי טיול ונופים מן המדהימים והמאתגרים בישראל.
כבר מראש נקדים ונאמר: אל תחשבו בכלל בטיול היפה הזה על אילת. יש המון היסטוריה וציוני דרך באזור הערבה הדרומית וחבל אילות.
רק צריך להרים מעט את גם את הרגליים (אנחנו עומדים לטפס לראש המצוק) וגם את העיניים (ממש ממערב לכביש, חצי ק”מ מפונדק יטבתה, מצודה רומית). למסלול מורשת עם נקודות עניין מרכזיות הקשורות לאתרי עתיקות ואתרי נוף וטבע, כולם במרחב בין קיבוץ יטבתה, סמר ועברונה.

ייחודו של הטיול הוא הן בהיות האתרים סמוכים זה לזה והן ביוצרם מסלול ארכיאולוגי ותנ”כי מרתק.

המצודה הישראלית – מצודת יטבתה
הימים ימי מלכות דוד ושלמה. על ציר הדרך בואכה תמנע ידעו האנשים כבר לפני 3,000 שנה לתור אחרי המים. והמים הם ה”ארץ טובה”, כלשון המקרא, שהיא נווה יטבתה על פי נתוני השטח הרבים באזור. אז הוקמו סביב הנווה ישובים – מצודות, חאנים ומפעלי השקיה שספקו מים לחקלאות שהתקיימה בנווה.
לדעת החופרים, נווה יטבתה וסביבתו היו מקור עיקרי למים, לפחמים מעצי השיטה ואולי אף למעט מזון טרי עבור מערכת הפקת הנחושת שפעלה בתמנע. אסף הוצלר מספר לנו שמצודת יטבתה (זו שאליה אנו עולים) צפתה על מקור זה ועל דרכי הגישה אליו.
איך מגיעים? מיד אחרי הבסיס הצבאי שמול פונדק יטבתה המפורסם, נפנה ימינה לדרך עפר ושם בחניה נשאיר את הרכב ונעלה בשביל לראש המצוק. התצפית מצדיקה את המאמץ הקל בעלייה לגבעה: כעבור כמה דקות של הליכה לכל המשפחה מגיעים לפסגה ושם נפרס לנגד עיננו כל חבל אילות והמצודה הישראלית.
רוב החוקרים מזהים את הקמת המצודה עם שיא פעילות כריית הנחושת והפקתה בבקעת תמנע, והסברה היא כי המצודה המשיכה להיות פעילה במקביל ובהקשר לפעילות בתמנע בימי מלכות דוד ושלמה. הנווה הוא חורשת התמרים הנרחבת, המסמנת את מקומה של עין יטבתה.
מערבה מהמצודה ובמרחק כ-75 מ’ ממנה, נבנה אלמנט ביצורי נוסף הנראה היום כסוללה מוארכת של עפר שנתאבן.
על פי החופרים, קיים דמיון בין הממצאים שנמצאו במצודה לממצאים שנמצאו בתמנע, כולל הממצאים הקשורים בהפקת נחושת. השערת החופרים היא שהמצודה הגנה על דרכי הגישה לנווה יטבתה, שכאמור שימש מקור עיקרי לפחמים, מים ומזון לכורים בתמנע.

המצודה הרומית
נרד בשביל בו הגענו ונמשיך רגלית, או ברכב או עם אופניים במסלול המסומן כחול לאתר המצודה הרומית בנווה יטבתה הממוקם ממערב לכביש הערבה (כביש 90) בסמוך לקיבוץ יטבתה, בנקודת מפגש של שתי דרכים רומיות עתיקות שהובילו לאילת.
האתר מורכב משני מכלולי בנייה עיקריים: המצודה ובית המרחץ בסמוך לה. החלק המרכזי הוא המצודה עצמה, זהו מתחם ריבועי שאורך צלעותיו כ 50 מ’ כל אחת. במרכז הצלע המזרחית נמצא שער המצודה. בצמוד לו נחשפה בעבר כתובת רבת עניין המציינת את הקמת המצודה. על גבי שרידים אלו, ניצב מבנה אבן שנבנה ב-1934 ושימש כתחנת משטרה בתקופת המנדט הבריטי.
חלק נוסף הוא בית מרחץ הנמצא כ-100 מ’ מצפון למצודה. בית המרחץ שימש את החיילים הרומים שתפסו את המצודה. בנוסף נמצאים בסמוך לאתר שרידים של מערכות מים קדומות (פוגרות), ערמת סיגים המעידה על הימצאות תנור להפקת נחושת ובית קברות בדווי.
ואי אפשר לסיים בלי ציון הדרך העכשווי של המקום, פונדק יטבתה. לא רק שהמקום כשר, ייחודו הוא בגלידה הטרייה הנעשית כאן מדי יום. מה שנשאר בסוף הולך לפיותיהם של ילדי הקיבוץ. מגיע להם גם פינוק, כמי שגרים בחבל ארץ קסום אבל רחוק זה.

אולי יעניין אתכם:

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר’ זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »
נגישות