צומחת לפלא

לא רק "דרום אדום": זוהי גם שעתם היפה של מרבדי הרקפות המרהיבים. יצאנו לאתר כמה מהם בשפלת יהודה

גשמי ברכה שירדו לאחרונה ברחבי הארץ נותנים תקווה לעונת פריחה טובה. שטחים רבים במרחב נצבעו בצבעים שונים מרהיבים ביופיים, קסומים ומשכרים – שמזמינים אותנו, חובבי הטבע והצומח, לראות, לחוש, להריח – אך לא לגעת. ממש חוויה, חגיגה לעיניים ולנשמה.
לאן נצא הפעם? על הכוונת – ביקור בשפלת יהודה, במספר אתרים נגישים וקרובים בהם פורחים מרבדי רקפות שצובעים את השטח ביופי מיוחד בין האורנים התמירים, בינות לסלעים, בינות לשבילים המסומנים. ביקור ביערות אינו דורש מאמץ פיזי מיוחד – רק להיות שותף בחגיגתן של הרקפות עם הילדים ובני המשפחה, להתפעם מיופיין העדין.
ועכשיו כמה מילים אודות הרקפות הצומחות אצלנו עם בוא החורף. הרקפת הוא גיאופיט הנפוץ באזורים הקרים והממוזגים על פני כדור הארץ. הגבעול הוא פקעת רב שנתית המצמיחה שורשים כלפי מטה ועלים כלפי מעלה. העלים מיוחדים במראם, הם עבים ובשרניים, דמויי לב מעוגלים אך מתחדדים מעט בקצה.
הרקפת תופסת מקום חשוב בפולקלור, בשירי ילדים, באגדות עם וברפואה העממית. לרקפת ישנם מספר שמות האחד הוא “רקף” המזכיר את שמו הארמי של הצמח. האחר הוא “סבון א-ראעי” כלומר סבון הרועים, המלמד על אחד משימושי הפקעת וגם מקל הרועים בשל העוקץ, הפרח הכפוף והמזכיר מקל הליכה. על פי האגדה הרקפת נתנה השראה לכתר המלכות של שלמה המלך, ולפיכך נקראה נזר שלמה. משחרב בית המקדש ונלקח הכתר בשבי, כופפו הרקפות את ראשן עד עצם היום הזה והן עדיין ממתינות…
בכל שנה ושנה עם בוא החורף ומראות הרקפות והכלניות העוטפות יערות, שבילים וסלעים, אני מתבונן בערגה ובפליאה במראה המופלא הזה ואומר “מה רבו מעשיך השם – כולם בחוכמה עשית”… ונהנה מהמראות היפים והמרעננים את הטבע שנה בשנה.
מכאן, לכמה אתרי רקפות בולטים בשפלה.
• תחנתנו הראשונה בחורשת הרקפות ביער הסמוך למושב טל שחר. הנסיעה בכביש 44 מרמלה עד צומת נחשון ומשם דרומה לכביש 3 עד הכניסה לישוב, משם ניסע דרומה בדרך עפר כבושה מאות מטרים, נחלוף על מסילת הברזל והנה הגענו לחורשת ישעי הענקית, בה פורחים מרבדים-מרבדים של רקפות שעוטפים ביופיים את הגבעה על שביליה ועל מכמניה. ניכנס לגבעה במגמת טיפוס, נצעד כמה דקות לאורך הגדר שמדרום ונפנה מזרחה בהליכה על קו הרכס לתוך היער המרענן. בימי חורף אלה, בינות עצי האורנים בולטות הרקפות ומכסות מרבדים-מרבדים את השבילים, העצים ואת מדרונות הרכס. איך אומרים הילדים -“ימבה של רקפות”, כך הוא המראה המיוחד. לכל עבר בו נביט נפגוש את הרקפות הרעננות והזקופות, ממש מראה משובב נפש.
• מכאן נחזור עד היציאה מהישוב ונמשיך מזרחה בכביש הישן לבית שמש. אחרי כ-3 ק”מ נפנה ימינה למושב צלפון/ גיזו ובצומת נחנה במגרש החניה. נטפס בינות השבילים, בצל האורנים התמירים הסוככים על מרבדי רקפות הצובעות את השטח בצבע הוורוד לבן ומשרות על הגבעה לבוש של חג מיוחד בימים גשומים אלה. נעלה במעלה החורשה ויתגלו בפנינו מרבדים עצומים וצפופים של רקפות הסבוכים בין הסלעים ועצי האורן שביער.
• נעזוב את החניון ונמשיך לתוך הישוב צלפון. נפנה בכביש מזרחה לעבר הישוב גיזו, שם ממתינה לנו הפתעה בדמות שטחים עצומים של פריחה, מרבדים-מרבדים של רקפות וכלניות המתנדנדים מצד לצד ברוח הקלילה הנושאת אותם. בואו להתרשם, להריח וליהנות מפסטיבל של פריחה!
• ניסע מזרחה מספר קילומטרים עד יער הנשיא-צרעה. נפנה ימינה על פי שילוט מוסדר לדרך הפסלים: לאורך הדרך פזורים מתקני משחק למבקרים, עשרות פסלי אבן מעשה ידיהם של אמנים ישראלים המעטרים ביופיים את הדרך בואכה למצפה צרעה הסמוך, אשר ממנו ניתן לצפות דרומה לכיוון העיר בית שמש ואל ישובי הפרוזדור נחם, אשתאול, ישעי, מחסיה וקבוץ צרעה. לאורך הדרך ניהנה מהמראות בהם ביקרנו, ממרבדי רקפות מלבלבים, ובנוסף גם כלניות שעוטפות בצבעם האדום את הגבעות הנמוכות סביב. נבחין ברוכבי אופניים רבים הלבושים בצבעים שונים, והמדוושים בקלילות להנאתם בדרך הפסלים. חלקם יעצרו למנוחה ויצפו ממצפה צרעה, חלקם ידוושו בשביל התנ”ך וחלקם יגיעו לראש הפסגה בו ציון קברם של מנוח ושמשון בנו השופט.
• מכאן נשים פעמינו חזרה צפונה לכיוון רמלה: ניסע כ-5 ק”מ, מצומת נחשון נמשיך בכביש 44 צפונה ואחרי 2 ק”מ נפנה על פי השילוט מזרחה ל”יער המגנים”. בחורשה נצפה לאורכה של הדרך בשלל מרבדי רקפות וכלניות המעטרים את היער ונהנה מיופיים, מצבעם ומריכוזם הגדול. מראה ריכוז הרקפות והכלניות בינות עצי האורן, החרוב, הברוש והזית, הצבעים המשתלבים יחדיו עם הריחות המשכרים, רעננות הצמחים ואדמה הלחה נמשכים מספר קילומטרים ללא הפסקה עם האנדרטאות הפזורות השטח.
ביער פזורות אנדרטאות הנצחה רבות לחיילי צה”ל. ניתן לציין את האנדרטה “משבר לתקווה” המנציחה 634 ניצולי שואה, אנשי גיוס חוצה לארץ שהגיעו לארץ ללא משפחה ושחלקם נהרגו במהלך מלחמת העצמאות בהיותם נצר אחרון. האנדרטה משלבת עץ זית פורץ מגושי אבן ומייצג את התקווה שלא אבדה.
בנוסף, בין עצי היער בולטת לה לאורך הכביש האנדרטה לזכרו של אסף אסולין שנפל במבצע “חומת מגן”. מהמקום נצפה לעבר מנזר השתקנים המשקיף על עמק איילון, מוזיאון יד לשריון ואתר מיני ישראל. עוד ניתן לבקר במצפה בקוע המשקיף סביב, ואנדרטה לזכר ראש הממשלה השני למדינת ישראל, משה שרת, המנציחה את פועלו בדמות אבנים עליהן מצוינות אבני הדרך במהלך חייו למען המדינה.
איפה אוכלים? “שביל עזים”, מסעדה חלבית במושב טל שחר

יואב יאיר מורה דרך: yoavyair@walla.com

אולי יעניין אתכם:

שא נא עיניך

שא נא עיניך מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל גבעת ארטיס שבבית אל ממוקמת במקום שהוגדר בתנ”ך “שער השמיים” – אך היא בהחלט מציעה תצפית נפלאה

קרא עוד »

מאחורי הפרוכת

מאחורי הפרוכת מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל מסע אל אמנות יהודית אותנטית המסתירה טפח ומגלה סיפור פרק א’ – קצרין בט”ו כסלו תשס”ז, עשרה ימים

קרא עוד »
נגישות