על חומותייך

מחומת סולימאן ועד חומת חזקיהו: חומות בעיר העתיקה

מגדל דוד
מוכר הבייגלים

כשהייתי באחת הכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי הגעתי לסיור במרכז אריאל שברובע היהודי, והמדריכה הנהדרת – שמדריכה שם עד היום – שאלה אותנו האם ירושלים בימי דוד הייתה גדולה או קטנה יותר מירושלים של ימינו?
כמדריכה, אימצתי את השאלה הזאת ואני אוהבת לשאול אותה ילדים קטנים שמגיעים בפעם הראשונה לטיול בעיר. כילדה, היה לי ברור שירושלים של דוד הייתה ענקית, שהגיעה עד “פאתי דמשק” (כמו שאומר המדרש), אבל בינינו – עיר דוד היא בסך הכל אצבע קטנה למרגלות הר הבית, וגודל חומת העיר עברה תהפוכות ושינויים אין ספור לאורך התקופות.
הוויכוחים הארכיאולוגיים על גודלה של ירושלים כנראה לא ייגמרו לעולם, אבל ככל שנמשכות החפירות הארכיאולוגיות אנו מגלים עוד ועוד על גודל העיר וכמות תושביה בתקופות השונות, והיום אפילו אפשר למשש כמה מאבני הקלע שהמטירו הרומאים על העיר, בחפירות החדשות שנעשות לצורך הרחבת בית הספר לאמנות “בצלאל”.
השבת חל י”ז בתמוז, בו אנו מציינים את פריצת חומות ירושלים בימי הבית הראשון והשני שהביאו לכיבוש העיר וחורבן המקדש, ואין מתבקש יותר מהזמנה לטיול בעקבות חומות ירושלים.

שומר החומות
“צריך להרוס את חומת ירושלים, היא איננה יהודית. היא נבנתה על ידי סולטן טורקי במאה ה-16. אנו רוצים שירושלים תהיה עיר גדולה. אחת”.
את המשפט הזה אמר דוד בן-גוריון כשבוע לאחר מלחמת ששת הימים, ועורר סערה גדולה.
כמובן שחומת העיר לא נהרסה, והיא ניצבת עד ימינו, אך בדבר אחד בן גוריון צדק: חומת העיר העתיקה של ימינו לא נבנתה על ידי אף מלך ממלכי בית דוד, אלא עלי ידי הסולטאן העות’מאני סולימאן המפואר, ואף על פי שלעומת החומות העתיקות שנראה בהמשך הסיור היא נראית קטנה ועדינה, היא הגנה על העיר מאות שנים והפכה לסמל הבלתי מעורער שלה. להולכים בראש החומה מצפה חוויה בלתי נשכחת.
את הסיור הזה נתחיל בשער יפו – שער העיר שפונה לכיוון מערב וממנו יצאה הדרך מירושלים למישור החוף. מדרום לשער נמצאת העלייה לטיילת החומות, שההליכה בה היא בתיאום ובתשלום, ובמחיר מוזל בחודשי הקיץ (בדקו באתר עיריית ירושלים).

מצודת העיר
נעלה במדרגות הטיילת לראש החומה, והנה נגלה למרגלותינו מגדל דוד, או בשמו המדויק יותר – המצודה, כיוון שבנה אותה המלך הורדוס ולא המלך דוד. אם תסתכלו טוב, תוכלו לראות את בסיס אחד המגדלים ההרודיאניים מתחת למבנים החדשים יותר, הוא מאופיין באבנים גדולות מאוד ומסותתות היטב. זהו מגדל פצאל – אחד משלושת המגדלים שהגנו על חומת העיר ועל המצודה בימיו של הורדוס.
אגב, מגדל זה היה המעוז האחרון של מורדי המרד הגדול נגד הרומאים: אחרי שנפרצו חומות העיר בתמוז, וחרב המקדש באב, החזיקו היהודים במגדל עד סוף חודש אלול!
עם השנים חרבו מגדליו של הורדוס ועל שרידיהם נבנתה מצודה מבוצרת עבת קירות ומגדלים. הצריח המפורסם המכונה היום מגדל דוד הוא צריח מסגד מהתקופה העות’מאנית. כיום יש במקום מוזיאון לתולדות העיר.
נלך לאורך החומה כשנופה של ירושלים העתיקה והחדשה גם יחד מלווה אותנו משני הצדדים. נקיף את הרובע הארמני ונרד מהטיילת בשער ציון (המעוניינים יכולים להמשיך עד לשער האשפות).

“ויתחזק ויבן את כל החומה”
משער ציון נכנס אל תוך הרובע היהודי, נחלוף על פני בית כנסת החורבה ונגיע לרחוב פלוגת הכותל בו נמצאת “החומה הרחבה”. זהו קטע חומה מימי המלך חזקיהו שנמצא בזמן שיקום הרובע אחרי מלחמת ששת הימים.
זהו קו ביצור בעובי שבעה מטרים, שחלש על גבולה הצפוני של ירושלים. בספר מלכים מתואר כי בשנת 701 לפנה”ס התכונן חזקיהו לקראת מצור ארוך של סנחריב מלך אשור, ולפיכך חיזק את הביצורים וחצב את נקבת השילוח המזרימה את מי מעיין הגיחון לתוך העיר, כמתואר בדברי הימים: “וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה עַל יְרוּשָׁלִָם… וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים.”
גילויה של החומה בגבעה המערבית אישש מעל לכל ספק את דעת ‘אסכולת המרחיבים’ – קבוצת ארכיאולוגים שטענה כי ירושלים התפשטה מערבה בימי חזקיהו, לעומת ‘המצמצמים’ שטענו ההפך.
החפירה העלתה כי לפני הקמת החומה, שכנה במקום שכונה של ירושלים, שעל חלק מבתיה הותקנה החומה, כמתואר בנבואת ישעיהו: “וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם, וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה”. שרידי קירות בתים אלה נראים עד היום בשטח. הכנות חזקיהו לקראת מצור נשאו פרי, וירושלים ניצלה ועמדה לנוכח ההתקפה, ונכבשה שנים אחר כך על ידי הבבלים בימי מלכות חזקיהו. לאחר סיום החפירות ברובע היהודי, הוחלט על השארת חלק מהחומה ללא כיסוי, וחלקה האחר ששוכן מתחת למרצפות הרובע מסומן על ידי קו המרצפות האדמדמות.

אם כבר ברובע:
שתי המלצות נוספות לאתרים בתיאום ובתשלום:
מרכז אריאל – המרכז לתולדות ירושלים בימי בית המקדש הראשון, בו תוכלו לכתוב בכתב עברי קדום, לראות את דגם העיר באותה התקופה ועוד.
המגדל הישראלי – במרתפו של בית מודרני נמצאו שתי תגליות מרשימות: מגדל חומה מימי הבית הראשון ומגדל נוסף מתקופה מאוחרת יותר: מימי הממלכה החשמונאית.
למרגלות החומה התגלו ראשי חצים בבליים המנציחים את כיבוש העיר והחרבתה.

באב אל עמוד
בצפון חומתו של סולימאן נמצא שער שכם, ממנו יצאה הדרך אל העיר הצפונית, וממש מתחתיו, בצדה השמאלי של הכיכר נמצאים שרידי שער מהתקופה הרומית. בשער זה עמד עמוד שעליו פסל של הקיסר הרומי הנוכחי, ומכאן שמו הערבי – באב אל עמוד.
משער שכם נלך צפונה, לאורך פסי הרכבת הקלה, עד לרחוב החומה השלישית, המכונה כך מפני שבו נמצאו שרידי חומה מימי בית שני שנבנתה ע”י המלך אגריפס. את שרידי החומה הזו ניתן לראות בין השאר בתחנת הדלק “פז מנדלבאום” הסמוכה.
איחול קטן לכולנו…
“כֹּה אָמַר ה’ צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ”.

בית ספר שדה עפרה, החברה להגנת הטבע – כשטבע ומורשת נפגשים: 02-9975516
לתגובות- herutluvich@gmail.com

החומה הרחבה
שער יפו

אולי יעניין אתכם:

נחל חזורי: זורמים עם האתגר

נחל חזורי: זורמים עם האתגר מאת: צוות אתר נלך www.nelech.co.il מסלול מאתגר למיטיבי-דלג שאינם חוששים להירטב חל חזורי-נחל גובתא-בניאס הוא מסלול למיטיבי לכת בדרום החרמון,

קרא עוד »

האגם בנחל אורן

האגם בנחל אורן מאת: צוות אתר נלך www.nelech.co.il במצוקים הירוקים של הכרמל, מנוחה עם מים וירוק בעיניים בנחל אורן, לאחר הגשמים, נוצר לו אגם עונתי

קרא עוד »
נגישות