בין דיסלדורף לכפר תבור

על הקהילה היהודית בגרמניה והקשר למפעל הציונ

דיסלדורף השוכנת בצפון גרמניה, על גדות הנהר ריין, היא אחת הערים העשירות בגרמניה. היא ביססה את עצמה באזור כמרכז פיננסי, ואחת הבורסות הגדלות של המדינה ממוקדת בה. גורדי השחקים הפכו לסמל בולט בעיר ושדרת המלך, השדרה המרכזית, מבליטה את עושרה הרב. דיסלדורף היא עיר תרבותית ושוכנים בה שני מוזיאונים חשובים, הראשון מוזיאון גתה והשני מכון הינריך היינה, יהודי מומר שהיה מגדולי הסופרים בגרמניה במאה ה-19.
היהודים הראשונים בעיר התיישבו בדיסלדורף במאה ה-14, אך גורשו מהעיר בשנת 1438 והורשו לחזור אליה, רק בשנת 1582. במאה ה-18 התגוררו בעיר רק 14 משפחות ומאוחר יותר מספרן גדל למאה משפחות.
בעיר היו חיים יהודים פעילים: בית הכנסת הראשון נוסד בשנת 1680. במאות ה-19 וה-20 מספר היהודים בעיר גדל, והם בלטו במיוחד בתחום המסחר והבנקאות. ערב ליל הבדולח מנתה הקהילה 5,000 יהודים. בליל הבדולח נשרף בית הכנסת המרכזי שנבנה בשנת 1905 ויחד אתו עוד שני בתי כנסת אורתודוכסיים. האווירה בדיסלדורף הייתה קשה במיוחד, שכן הדיפלומט הגרמני שנרצח בפריז ימים ספורים לפני ליל הבדולח היה יליד העיר, ורבים מהיהודים נמלטו ממנה.
כעבור שנה, ערב מלחמת העולם השנייה, נותרו בעיר רק כאלפיים יהודים. רובם נשלחו למחנות השמדה ונספו שם. בסיום המלחמה היו בעיר עשרות יהודים בלבד. במשך השנים מספרם גדל ובשנת 1967 מנתה הקהילה 1,200 יהודים.
כיום מונה הקהילה היהודית בדיסלדורף 7,500 יהודים, והיא השלישית בגודלה בגרמניה אחרי ברלין ומינכן. רובם של היהודים מהגרים מארצות חבר העמים אשר הגיעו לעיר עם גלי ההגירה לאחר נפילת החומות, מיעוטם שורשיהם בגרמניה ובעיר עצמה.
הקהילה מאורגנת ודואגת לחיים יהודיים פעילים. בית הכנסת הראשי השוכן בבניין הקהילה נבנה בשנת 1958, ומתקיימת בו תפילה במניין שחרית וערבית, וכמובן בשבתות וחגים. רב הקהילה הוא הרב ד"ר רפאל אפיירס, יליד הולנד, שכיהן עשרות שנים בתפקידי רבנות שונים בהולנד ולאחרונה הגיע לכהן כרב העיר. בית הכנסת הראשי מלפני המלחמה נהרס בליל הבדולח, ואחת מדלתותיו ששרדה והתגלתה בדרך אקראית והותקנה בבית הכנסת החדש.
הקהילה משקיעה משאבים אנושיים וכספיים גדולים במערכת החינוך לגיל הרך. יש מסגרת חינוכית החל מגנון ועד לגן חובה ובה 170 ילדים, ובית ספר יסודי עם כיתות א'-ד' המונות 150 ילדים. לפני שנתיים נפתחה גימנסיה אשר כיום יש בה 80 תלמידים וזו גימנסיה צומחת, דהיינו בכל שנה נפתחת כיתה נוספת (שיטת החינוך בגרמניה שונה מישראל). בית הספר נוסד לפני 25 שנה ונקרא "יצחק רבין".
קיימת גם פעילות אקסטרה – קוריקוראלית ענפה: מועדון לנוער ופעילות בחגים היהודים והלאומיים של מדינת ישראל, ובייחוד ביום העצמאות. כותב שורות אלו נפגש עם ראשי הקהילה לפני כחודשיים לדיון כיצד להעמיק את החינוך היהודי במקום.
לקהילה בבניין נוסף והוא "בית אבות" שבו מתגוררים כמאה ועשרים יהודים. בעיר יש גם בית חב"ד, אחד הגדולים בגרמניה, והוא מכיל בית כנסת, ספרייה ומועדון נוער. בבית הספר מסעדה כשרה לתלמידים ובעיר חנות למוצרים כשרים. ראשי הקהילה מקווים כי בעתיד תפתח גם מסעדה כשרה בעיר.
דיסלדורף קשורה בצורה עקיפה גם בתנועת הציונות. בשנת 1903 ביקר מנחם אושיסקין במסחה, והציע את השם העברי "כפר תבור". המתיישבים חששו מהשם כפר שמא הדבר יפגע בהתפתחותו של היישוב, אך אושיסקין שכנע אותם בכך שאם בשמה של העיר דיסלדורף חבויה המילה כפר שכן תרגום המילה דורף מגרמנית הוא כפר.

הכותב הוא חבר ההנהלה הציונית, וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות

אולי יעניין אתכם:

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר' זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »
נגישות