בין אדם למקום

העמיתים חוקרים את מרחב בית שאן בעקבות אשתורי הפרחי - ראשון חוקרי ארץ ישראל

בימי ילדותי בבית שאן היה נדמה כי העולם כולו מוכל בתוך שכונות הרכבת הגובלות במעט בתי בזלת עתיקים. עם השנים גיליתי את עושר היריעה הנופית, ארכיאולוגית והיסטורית בצפון העמק, אך רק עם הצטרפותי ל’עמיתים לטיולים’ הבנתי כמה עמוקה יריעה זו על כל רבדיה. למתיחת היריעה ולגילוי קפליה נאספנו כמאה ויותר עמיתים אל מרכז הקניות צים סנטר בעיר ובמהרה מובילים אותנו מדריכינו מהמרכז הציבורי המודרני אל מרכז ציבורי הממתין מאז המאה הרביעית, שרידי בית כנסת החבוי לו מאחורי קפל קרקע סמוך. בעוד העמיתים ממלאים את השטח בו שכן אי אז בית כנסת מפואר, פותח עמיחי בסקירת דמותו של רבי אשתורי הפרחי כפי שהיא מתגלה מעבודת הדוקטורט שהוא עומד להגיש בימים אלו. אשתורי, צעיר יהודי משכיל אשר תרגם שני ספרי רפואה מלטינית ומערבית, מגורש מביתו במהלך גירוש צרפת בשנת 1306 ולאחר מסע בן מספר שנים דרך ספרד ומצרים מגיע לארץ ישראל.
אשתורי, שהקדים את ראשוני הציונים, עוזב במהרה את ירושלים בה שכנו רוב היהודי, ומיישב דווקא את בית שאן, שמסיבות הלכתיות נחשבה אז מחוץ לארץ ישראל. הוא אף מגדיל לעשות ויוצא חוצץ נגד גישה הלכתית זו הנובעת מפירוש מוטעה של המצוות התלויות בארץ, ובספרו “כפתור ופרח” לא רק מוכיח כי בית שאן היא חלק בלתי נפרד מארצנו אלא אף יוצא למסע בן שנים רבות בארץ למיפוי וגילוי המקומות הנזכרים בכתבי הקודש וקשירתן למצוות הארץ. את הפתיחה מסיים עמיחי לפני העברת שרביט ההוראה לשמשון, בנותנו את הכותרת המקסימה והקולעת לסיורנו: “בין אדם למקום”.
שמשון פותח בציינו כי בחר את בית הכנסת העתיק לפתיחת סיורנו, מכיוון שמקום קבורתו של אשתורי אינו ידוע וכמחווה לפועלו הציוני שהקדים את זמנו במאות שנים. הוא סוקר את הממצאים שנתגלו במקום זה, בהם פסיפס מעוטר בסמלי מנורה, אך מסתייג מזיהוי בית הכנסת כיהודי בציינו כי באזור זה שכנה במאה הרביעית גם קהילה שומרונית גדולה לצד רוב נוצרי וכי בתל איצטבא המתנשא מולנו ניצת, לאחר התגרות מצד ילדים נוצרים ביושבי בית הכנסת השומרוני, מרד שלהם בביזנטים אשר לו קווים מקבילים להתנהלות המרד הגדול (שפרץ בנסיבות דומות בקיסריה), עד החורבן ממנו לא התאוששה קהילת השומרונים מעולם. עוד ממשיך שמעון ומגלה כי מפת תאודוסיוס של ראשית ימי הנצרות מציינת את בית שאן כאתר צלייני חשוב, ובעוד הוא מונה את שפע הממצאים הארכיאולוגיים בעמק – הוא קורא קורא להשיב את בית שאן אל מפת התיירות העכשווית.
בעקבות השמות
התחנה הבאה: חאן אלאחמר – חנות שאן, הנמצא בצידו השני של אזור התעשייה. החאן אשר ממנו נותר אולם מקושת בנוי אבני בזלת המתפורר לאטו, ואי-אילו עמודים הפזורים בשטח שימש כנקודת החלפת סוסים בתקופה הממלוכית על דרך הדואר בין קהיר ודמשק – שהסתמכה על שיטת “מירוץ שליחים”. החאן אשר ניבנה ב-1308 נמצא שלם לחלוטין ב-1820 אך נחרב, ככל הנראה, ברעידת האדמה של 1837.
עוד אנו למדים על קרב עין ג’אלות (עין חרוד של ימינו) בו הביסו הממלוכים את צבא הפלישה המונגולי ובעקבות כך ירשו תוך שנים מעטות את הארץ, שלטון אשר איפשר פחות ממאה שנים לאחר מכן את חקירתה באופן חופשי יחסית בידי אשתורי. דרכו מובילה אותנו על פני תחנת רכבת שנחנכה לא מכבר ועל פני מחלף חדיש אל הכפר סולם, שם שיירת רכבי העמיתים מנווטת בסמטאות הצרות לסיור מהיר בקרבת המסגד, כאן מתגלה מעיין קטן המפכה סמוך ליסודותיו וציון יהודי קדוש העמוס בשרידי נרות נשמה וסידורים – המציין את מקום הנס אשר עשה אלישע לבנה של האשה השונמית.
אשתורי המשכיל ויודע השפות הינו חלוץ שיטת מיקום ישובים תנ”כיים על ידי השתמרות שמם בערבית, בה אנו נעזרים עד ימינו. במסעו הגיע לכפר סולם אותו זיהה עם שונם המקראית ושם מצא בית שבו הרגיש שכינת רוח, והוא אשר ייסד את המסורת לפיה מזוהה בית האשה השונמית במקום בו אנו עומדים. בנוסף אנו למדים על הממצאים המדהימים שנתגלו בתל רחוב הסמוך לבית שאן מתקופת ממלכת ישראל: שברי חרס עם השמות אלישע ונימשי (מיוחס ליהוא בן יהושפט בן נימשי) המרמזים על תופעת קברי צדיקים הדומה לזו הבנויה מולנו, מלפני יותר מ-2,500 שנה.
דרכי העמק המאובקות מוליכות אותנו סביב גבעת המורה וכאשר מתפזר אבק השנים אנו מגיעים אל חורבת צפצפות, המזוהה (בזכות אשתורי כמובן) עם עין דור, מקום מושבה של בעלת האוב אליה פנה שאול לפני מלחמתו בפלישתים. כאן אנו נאספים תחת עץ אקליפטוס ענק ולמדים כי נחל תבור הסמוך מזוהה על ידו כנחל קישון, המתאים לתיאור המקראי של תבוסת סיסרא אך סותר את פועלו של אליהו כנגד נביאי הבעל, המזוהה בוודאות עם נחל קישון של ימינו. נראה כי קדמונינו נתנו אותו שם לנחל הזורם מקו פרשת המים הסמוך אלינו מערבה בואכה מפרץ חיפה וכן לנחל הזורם מאותה פרשת מים.
סיור קצר בחורבות המתוארכות לימי המקרא מגלה קירות בזלת חרבים החוצים משוכות צבר אימתניות ומובילים אל שרידי בית הבד של עין דור, בו אנו מגלים יותר מחמישה בתי בד המעידים על העוצמה התעשייתית של מקום זה בימיה של בעלת האוב.
ציונות למתחילים
ממשיכים לטייבה: הכפר המתהדר ברחובות מרווחים ובמרחב ציבורי מטופח מתגלה גם כמכניס אורחים, והמקומיים מאירי הפנים מורים לנו את הדרך אל מסגד הכפר, מולו עדיין עומדת מצודה צלבנית שתפקידה מזה מאות שנים למנוע מהערבים לכבוש את המקום… כאן אנו למדים ממראה עיניים על סוגי הביצורים הצלבניים ותוכנית ההגנה המרחבית של הצלבנים אל מול צבאות האיסלם ועל כישלונה המשתקף במצודה המתפוררת מולנו.
מטייבה היפהפה אנו ממשיכים על ציר הנפט המוסב בימינו לציר הגז עם צינור גז חדשני, לאורכו של נחל תבור אל ציון קבר דן בן יעקב אבינו, אשר זוהה בידי אשתורי על סמך שמו הערבי – דנא אל חכים. הקבר המתהדר בכיפה חומה משקיף אל נופו המקסים של נחל תבור, ואל כיפתו של הר תבור המתוארת על ידי אשתורי ככובע נחושת, ומשמש מקום מעורר השראה לסיכום הסיור בקריאה מספר “כפתור ופרח” -בו אשתורי מתגאה כי לאחר הסבריו החלו יהודים לחזור ולהתיישב בבית שאן. אולי תחילת הציונות כפי שאנו מכירים אותה…

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו דוא”ל ל-araratamit7@gmail.com

 

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות