טיול אתגרי

טיול מרגש בהרי ירושלים, מעבר לכל המגבלות

זמן רב לא חוויתי חוויה מיוחדת, מרגשת ועמוקה כמו הטיול עם קבוצת “מתגלגלים על גלגלים”, בעלי צרכים מיוחדים בראשותו של גדי ואבי שעושים מלאכת קודש. אלה הגיעו מכל קצווי הארץ לעשות אתנחתא קצרה, לנשום וליהנות ברגעי נחת מנופיה של ארץ ישראל. החוויה התעצמה עם הגעת המכוניות ופריקת עגלות הנכים ונוסעיהם על מגרש החניה בואכה הר הטייסים והמפגש בן המשתתפים. הגעה להר טייסים בכביש 365 מצומת אשתאול, הכביש מוליך מזרחה לעבר כסלון, רמת רזיאל וצובה.
אחרי היכרות קצרה התחלנו: תחנה ראשונה בגל-עד חיל האוויר שבהר הטייסים. המקום הפך אתר הנצחה המרכזי של חיל האוויר את השמורה חובקים במסלול טבעתי עצי הקטלב בעלי הגזע האדמדם החלק עם עלים ירוקים. חורש ים תיכוני של אלון מצוי אלה ארץ ישראלית, מיני סחלבים. ברקע מתנשא מגדל תצפית גבוה: מצפון ישובי הסביבה, ירושלים במזרח, שכונת רמות, הר אדר, קריית ענבים, מעלה החמישה אבו גוש, טעלז סטון, נווה אילן וקריית יערים.
התקדמנו עם העגלות בשביל הנגיש ועמדנו מול אנדרטת הטייסים המנציחה את זכרם של טייסי חיל האוויר, ובתוכם את אלה שנפלו במלחמת העצמאות. האנדרטה בנויה אבנים ירושלמיות ועליה מונח מנוע ומדחף של מטוס תובלה קל מדגם “נורסמן” שהתרסק על 6 אנשי צוותו ב-10 במאי 1948 על פסגת דיר עמר, היום הוא הר איתנים הסמוך. נסיבות התרסקותו עלומות עד היום.
את חלקו השני של סיורנו באתר עשינו ברחבת ההנצחה בה מוצבים ששה עמודי הנצחה עליהם חרוטים שמותיהם של אנשי חיל האוויר, טייסים, אנשי צוות אוויר ואחרים שנהרגו בנסיבות שונות. בין עמוד לעמוד צדה עיני את שמותם של הטייסים זהרה לביטוב {של שמוליק}, סוקניק, מודי אלון, אסא אלון, תמר אריאל הנווטת ורבים וטובים נוספים להם אנו מצדיעים.
לתחנתנו הבאה: ביקור במעיינות הסטף. נסענ בכביש המוליך אותנו למעיינות תוך הנאה מהצמחייה הפורחת שליוותה אותנו בדרך, עצי השקד הפורחים, האורנים, הברושים, עצי החרוב ועוד. אחרי הליכה קצרה התוודענו לשחזור המדרגות החקלאיות המבוצע על ידי קק”ל ולחשיפתם של מעיינות השכבה, עין סטף וביכורה המספקים מים לשטחי חקלאות השלחין ונביעתם הנשמעת חרישית בדרכם לבריכות.
תחנתנו השלישית הייתה “מחנה הסטף” שנמצא מערבית לשמורת הסטף, בדרך המוליכה להר איתן. צפינו בשני מבנים ישנים ועליהם שלט מחנה הל”ה הסטף. במחנה זה בשנות ה-50 הוקמה יחידה 101 כמענה לחדירות הרבות למטרות חבלה ורצח, שפגעו קשות בצה”ל ובישובי הספר החדשים, ואשר זרעו פחד וחוסר ביטחון במדינה בראשיתה. היחידה גרמה למהפך במצב הביטחוני ובתפיסת הלחימה של הצבא בתגובה מהירה תוך רוח לחימה ודבקות במשימה.
תחנתנו האחרונה למפגש זה היה “מנזר אחיות ציון” שבלב הכפר הפסטורלי עין כרם. אם הנזירות אן, שזו לה שנתה ה-49 לשהותה במקום, קיבלה את הקבוצה בהסברים על המנזר מהקמתו בשנת 1884 כבית יתומים על ידי יהודי מומר – אלפונס רטיסבון, שרכש את הקרקע באמצע המאה ה-19. סיירנו בשבילי המנזר המטופח בהדרכתה של אן וקיימנו תצפית פנורמית מרתקת לעבר הכפר אבו גוש, בית זית וסכר המים, מעוז ציון, הקסטל, בית הספר החקלאי שנוסד על ידי ינאית בן צבי ובתיה של עין כרם מצפון וממזרח. לדרום צפינו לעבר בית החולים והמרכז הרפואי הדסה, כנסיית הביקור, כנסיית המוסקביה על פעמוניה המוזהבים.
לא נפרדנו לפני שסיפרתי לקבוצה את סיפורי האישי עת שהייתי בתקופת לימודי התיכוניים בפנימייה במשך שלוש שנים, לקולם של הפעמוני הכנסיות מכל עבר. עין כרם אינו סתם מקום בעיני אלא בבחינת געגועים לעבר, לשבילים, לסמטאות, לתושבי השכונה, לחברים אתם חיינו בצוותא כמשפחה.
פה נפרדנו עם משתתפי הטיול “מתגלגלים על גלגלים”, עם טעימות אחדות של אתרים ונופי ירושלים שהרים סביב לה, העושות רצון להמשיך, לטייל ולהכיר אתרים קסומים בלתי ידועים אליהם נגיע בסיועם וביוזמתם של גדי ואביגיל, שארגנו את הטיול במסירות ובדאגה לכל פרט.

יואב יאיר, מורה דרך מוסמך.
yoavyair@walla.com, 053-2503512

אולי יעניין אתכם:

נגישות