דינמיקה של מחלוקת

מחלוקת שלא לשם שמיים נועדה להביא להכרעת צד מסוים –ללא כל קשר לבירור האמת

“וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה’ וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'”
יריבות פוליטית וחיסולים פוליטיים הם לא דבר חדש. משה התמודד בעבר עם ערעור על סמכותו בדמות אלדד ומידד שמתנבאים במחנה. מדוע כאן משה רבנו שובר את הכלים?
אם נתבונן היטב בין מרכיבי המחלוקת נגלה את חוסר ההיגיון הלוגי העומד בבסיס מחלוקת זו.

האנשים המתקבצים כאן בתחילת פרשתנו באים מרקע שונה ועם טענות שונות.
א. טענת קרח היא ששבט לוי הוא השבט הנבחר, שקהת נבחר לשאת את כלי הקודש ושלקרח מגיע להיות נשיא קהת בהיותו הבן של בנו השני של קהת, והוא קודם לאליצפן בן עוזיאל.
ב. און בן פלת טוען שלשבט ראובן מגיע לשאת בתפקידים המרכזיים במקום שבט לוי, מכיוון שהוא הבכור.
ג. דתן ואבירם טוענים לכאוס מוחלט, אין מושגים מוחלטים ואף ארץ מצרים יכולה להיות ארץ זבת חלב ודבש – אין ארץ נבחרת, ואין שבט נבחר.
ד. 250 איש טוענים שהשררה צריכה להתחלק בין כל העם ושנציגם הם הבכורים מכל שבט ושבט, לא רק ראובן.
ארבע טענות וכולן סותרות אחת את השנייה, אין היגיון פנימי בתוך החבורה הזו שנקהלת על משה ואהרון. אם כן, מה מאחד אותם?
חז”ל כבר קבעו שמחלוקת לשם שמיים היא מחלוקת הלל ושמאי ומחלוקת שאינה לשם שמיים היא מחלוקת קרח ועדתו.
הדינמיקה של מחלוקת שלא לשם שמיים היא מחלוקת שאין בה היגיון פנימי. היא קבוצה של אנשים עם אינטרסים שונים, עם דעות מנוגדות ועם שיטות הסותרות אחת את טענתה של השנייה, אבל עדיין היא יוצרת חזית אחידה כנגד משה רבינו – מה מניע סוג זה של מחלוקת המסוגלת להתעלות מעל הלוגיקה הפשוטה?

המטרה במחלוקת
חז”ל אומרים לנו שהמחלוקת מטרתה היא בירור עמוק של המציאות והשלכותיה. אין המטרה להוכיח שצד אחד במחלוקת צודק והשני טועה, אלא לאתגר את הצד השני על מנת ללבן את האמת שהוא מייצג ולזכך אותה. המטרה היא להישאר עם שתי אמיתויות מזוככות, אחת שלי ואחת שלך, בהמשך אמת אחת תשרוד על פי כללי ההלכה המקובלים “אחרי רבים להטות” וכו’. ולפעמים המחלוקת לא מצליחה והתוצאה היא שאחד צודק והשני מוגדר כטועה, אך אין זאת מהות המחלוקת, אלו ואלו דברי אלוקים חיים.
מספרים על רבי יוחנן שסירב לקבל תנחומים לאחר שגיסו והחברותא שלו ריש לקיש הלך לעולמו. ולמרות שהביאו לו תלמידי חכמים ללמוד עמו אמר להם רבי יוחנן שבכל נושא ריש לקיש היה מקשה עליו 24 קושיות והוא היה מתרץ אותם, ואילו תלמידי החכמים שהביאו לו כעת אינם חולקים עליו ואינם עוזרים לו לברר את האמת. הדינמיקה של המחלוקת היא הרצון לחדד את דעתך ואף את דעתו של חברך ואת האמת שלו.

מחלוקת שלא לשם שמיים נועדה להביא להכרעה ולניצחון של צד מסוים. במחלוקת זו אין הדעה משנה, אין כאן מחלוקת לבירור האמת והשלכותיה, אלא זירת התגוששות על מנת לצאת מנצח. במחלוקת זו הדינמיקה והטענות שעולות כבר אינם רלוונטיות, אין צורך שיהיה בין הדעות היגיון בריא ואף אין צורך שקבוצת המחלוקת תסכים בינה לבין עצמה. המטרה היא הכרעת היריב ולא בירור המציאות והשלכותיו.
עדת קורח לא נאבקה עם משה לבירור סמכותו והנהגתו, היא לא הקשתה עליו על מנת לברר את סמכותו מאת האלוקים, היא לא אתגרה אותו לגבי קדושת העדה.
ולמרות שאמירתם הייתה אחידה – “כל העדה קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה'”, מטרתם לא היתה בירור אותה עליונות של משה אלא תפיסת ההנהגה כל אחד לעצמו, כל אחד ממניעיו וכל אחד רצה לצאת מנצח שידו על העליונה.
משה רבנו דווקא מחזק את התפיסה של “כל העדה קדושים” באמירתו “ומי יתן וכל עם ה’ נביאים”; הוא מחזק את דברי אלדד ומידד המתנבאים במחנה כי מחלוקתם באה להעצים את נקודת הנבואה בעם, והם אינם דורשים ניצחון נבואי אלא שותפות נבואית.
מחלוקת לשם שמיים חייבת להתקיים, היא מפרה את הצדדים ומבררת את האמת. אך מחלוקת לשם מחלוקת צריכה לרדת לטמיון ולהיבלע באדמה – וכך גם קרה.

אולי יעניין אתכם:

הוורוד הוורוד הזה

מתי בפעם האחרונה תהיתם לגבי כשרות הפלמינגו? מאת: הרב אורן דובדבני יוצאים לספארי? נדבר על כשרות הפלמינגו! למה זה חשוב? כי זה מעניין וגם כי…לפעמים

קרא עוד »

מליחה כהלכה

מליחה כהלכה מאת: הרב אורן דובדבני כמה שלבים שונים מבטיחים שתהליך ההכשרה משיג את התוצאה הרצויה המדור דן בעבר לא מעט בשאלות השחיטה, והפעם נייחד

קרא עוד »

שוקדים על הכשרות

שוקדים על הכשרות מאת: הרב אורן דובדבני מהמרציפן ועד הרוזטה – סוגיות הלכתיות סביב תוצריו של העץ הממהר לפרוח לפני כולם השקדייה עודנה פורחת והגיע

קרא עוד »
נגישות