במזל דגים

כשרות רוטב ווסטרשייר, או: מתי ניתן "להפגיש" בין דגים לבשר?

בעבר כבר עמדנו על התרומה הקולינרית הדלה של המטבח האנגלי, ולמרות זאת ראוי להתייחסות מיוחדת רוטב אנגלי טיפוסי בשם Worcestershire sauce – שמוצאו מהעיר ווסטר, דרומית לברמינגהם באנגליה. את הווסטרשייר תוכלו למצוא בסלט קיסר, בסלטי ביצים, בקוקטיילים כמו בלאדי מרי או ווימפירו. המתכון לא השתנה כבר כמעט 200 שנה: חומץ, מולסת סוכר, בצל, מלח, צ’ילי ושום ו… דגי אנשובי.
כיוון שבכל המטבחים האירופיים מדובר בתוספת שכיחה לצלי ולתבשילי בקר, הרי שדגי האנשובי שברוטב הם אלו שמעלים את השאלה הכשרותית על רקע האיסור ההלכתי על אכילת דגים ובשר יחד. מקור האיסור הוא בגמרא (פסחים ע”ו), הקובעת שאכילת דגים ובשר מסוכנת ועלולה לגרום לצרעת. דברים אלו הובאו להלכה ע”י הראשונים וגם ע”י השו”ע (או”ח קעג, יו”ד קטז). שאלה כשרותית אמרנו? מסתבר שלא רק… מסתבר שיותר מכך: מה צריך להיות יחסנו כלפי איסורי חז”ל שנאסרו משום סכנה, כאשר ברור לאור הממצאים הידועים לנו היום שהמציאות שונה בתכלית?
קשה לתת תשובה אחת ומוחלטת שתענה על עשרות מנהגים וגזרות שנוגעות ל’דברים האסורים משום סכנה’, חלקן התפשטו מאוד וחלקן פחות. בדברינו נתייחס אך ורק לשאלת תערובת דגים ובשר. הרי”ף והרמב”ם לא הביאו את האיסור כלל בדבריהם וכנראה שסברו שאין בכך איסור הלכתי, משום שבימיהם כבר נודע שאין בכל איסור סכנה. כך למעשה סברו לא מעט מהאחרונים כגון ערוך השולחן (יו”ד קטז), ר’ צדוק הכהן מלובלין בתפארת צבי על בב”ח (סי’ צא) והמגן אברהם (קעג, א) עצמו שכתב: “ואפשר דבזמן הזה אין סכנה כ”כ דחזינן כמה דברים המוזכרים בגמ’ שהם סכנה לרוח רעה ושאר דברים והאידנא אינו מזיק דנשתנו הטבעיות וגם הכל לפי טבע הארצות…”. זאת ועוד, פוסקים אחרים צמצמו את האיסור בדרכים אחרות: ר’ יששכר בער פרנס בשו”ת באר שבע (לה’) ור’ שלמה קלוגר ובים של שלמה (חולין ז’, טו) כתבו שהאיסור הוא רק בסוג דגים מסוימים, ערוך השולחן (שם) כתב שהאיסור הוא דוקא בבישול שניהם ביחד. כיוון זה אכן מוליך אותנו לשאול האם האיסור אמור גם ביחס לשאלתנו, בה הדגים הם טחונים והם רק מרכיב מועט במוצר אחר (הרוטב)? ההיגיון אומר לכאורה שכיוון שלא מדובר על איסורי אכילה רגילים במישור האיסור והיתר אין לדון כאן במונחי ביטול טעם ורוב וכד’ וייתכן שגזירת חז”ל נאמרה רק לגבי דגים ממש ולא לגבי דגים המעורבים בבשר אחר. בתשובה מפתיעה למדי פסק הגר”ע יוסף (יבי”א א’ יו”ד ז’) כי כאשר יש תבשיל דגים ובשר שהתערבו זה בזה מותר להוסיף בשר על הדגים כדי לבטל אותם בתערובת.
במפעל מסוים שהיה נתון להשגחתי נעשה שימוש בשמן דגים (כשר) לאפיית קרקרים והשאלה הייתה האם לציין שאין לאכול קרקרים אלו עם בשר. הפניתי את השאלה לביה”ד של לונדון (KLBD), אחת ממערכות הכשרות הטובות בעולם, ותשובתם הייתה שאכן רוטב הדגים מתבטל במוצר -ותשובתם בנושא התבססה על תשובתו של אחד מדייני בית הדין, הרב כתריאל דוד קפלין שהתפרסמה בשרידים ד’. לסיכום: ניתן להקל ולסמוך על דעתם של פוסקים רבים כי גזירת איסור בשר ודגים נאמרה דווקא כאשר מבשלים בשר ודגים שלמים יחד ממש ולא באופן בו הדגים הם רק מרכיב אחד מרוטב שמתבטל במיעוטו. ישנם לא מעט פוסקים שסוברים שהאיסור אינו קיים בזמננו כי כבר נשתנו הטבעים. לסיום אספר על מו”ר הגר”י עמיטל זצ”ל, שבסעודותיו בישיבה היה נוהג לאחר אכילת דגים לנגב את הסכו”ם במפית “כדי שהתורנים לא יעבדו קשה”.

הכותב מומחה לחומרי גלם וכשרות תעשייתית ומשמש כראש ועד הכשרות של השגחה פרטית

אולי יעניין אתכם:

חדשות התיירות

חדשות התיירות מחדשים את הטיסות לארצות הברית וממנה חברת התעופה דלתא אייר ליינס הודיעה שתחדש את הטיסות לישראל בתחילת יוני ותפעיל 4 טיסות שבועיות מניו

קרא עוד »

משלוח של 10 טון

מה גורם לארבעה קרנפים לעבור דירה, ומהו היעד הקריר שבו יקבעו את מושבם? מאת: שגית הורוביץ, ספארי רמת גן 19 שנה חלפו מאז הגיעה טנדה

קרא עוד »

תחת תאנתו

תחת תאנתו מאת: עמי יוגב כמה מעלות יש לה, לתאנה הבריאה הזו – הפרי היחיד כמעט ששומר באדיקות על עונה מיוחדת בשנה “התאנה חנטה פגיה”

קרא עוד »
נגישות