אל מול פני המנורה

מסע ארכיאולוגי מלא אור בעקבות המנורה, הסמל הישראלי המובהק ששב ועולה לאורך הדורות

שלום על ישראל. המנורה בפסיפס יריחו
המנורה מאשתמוע. מוזיאון רוקפלר

מאז בניית המשכן, הפכה המנורה לסמל ישראלי מובהק: היא עיטרה עמודים וקירות, רצפות ופסיפסים, מדליונים ותכשיטים, פרוכות וכלי קודש. אחרי חורבן המקדש, הייתה המנורה לסמל הגלות כשנחקקה על שער טיטוס ולסמל של געגוע בארץ ומחוצה לה במשך אלפיים שנה, וכיום – חזרה להיות סמל לתקומתה של מדינת ישראל.
לכן, לא מפתיע שבכל רחבי הארץ נמצאו מנורות רבות: מצוירות חקוקות ובנויות, כולן מימי בית שני ואלך. שנסו מותניים, אנחנו יוצאים למסע ארץ-ישראלי בעקבות המנורות.

ד”ש מהחשמונאים
דגם המנורה הקדום ביותר שנמצא בארכיאולוגיה נמצא על מטבעות מיוחדים ויחסית נדירים מימי המלך החשמונאי האחרון – מתתיה אנטיגונוס. המלך טבע את הדוגמא הזו כחלק מהמאבק בינו לבין המלך הורדוס (שרצח אותו ומלך במקומו בסופו של דבר) – כדי להזכיר לעם את היותו חלק משושלת כהנים יהודית ואת מחויבותו לדת ולמסורת, בניגוד להורדוס – בן הגרים האדומי.
איפה? מנורה זו נמצאת לכולנו בארנק – היא הועתקה למטבע עשר האגורות המודרני.

המנורות הירושלמיות
אחרי מלחמת ששת הימים ושחרור העיר העתיקה בירושלים, החלו חפירות ארכיאולוגיות רבות ברחבי העיר, לפני שיקום ההריסות ובניית הבתים החדשים. הממצאים היו רבים ומרגשים, ובהם חומה מימי חזקיהו, מגדל חשמונאי ורובע מגורים גדול מימי הבית השני. לימים כונה המקום – הרובע ההרודיאני, בשל תיארוכו לתקופתו של המלך הורדוס.
ברובע גרו ככל הנראה כהנים עשירים שהתהדרו בפסיפסים, מקוואות פרטיים וחדרי אירוח. בין השאר, נמצאה בקירות אחד הבתים חריטה של מנורת שבעת הקנים.
איפה? המנורה מוצגת שם עד היום – במוזיאון וואהל לארכיאולוגיה שבתוך הרובע היהודי (חפשו ב-waze).
לפני כמה שנים, כשחשפו את תעלת הניקוז שמתחת למדרגות ההרודיאניות המובילות להר הבית, מצאו בה הרבה דברים מעניינים, ובין השאר – חריטה של מנורה על חתיכת אבן. החוקרים משערים שעובר אורח שראה את המנורה והתפעל מיופיה, חרט את רשמיו על אבן, ולאחר מכן השליך את השרבוט בצד הדרך מבלי לדעת שיצירתו תימצא לאחר אלפיים שנה.
חלפו השנים, ירושלים חרבה וירדה מתפארתה, אך יהודים לא הפסיקו לחלום עליה ולקוות לשוב אליה. בסוף התקופה הביזנטית, בשנת 614 לספירה, כבשו הפרסים את העיר מידי הנוצרים, והבטיחו ליהודים שיוכלו לשוב ולבנות את ירושלים. בכך עוררו תקוות גדולות, במיוחד לאחר מאות השנים שבהן נאסר על היהודים להתיישב בעיר.
לאחר זמן קצר נחלש כוחם של הפרסים והם הפרו את הבטחתם ואפשרו לנוצרים לרדוף ולגרש את היהודים מן העיר. היהודים, שנאלצו לברוח מן העיר בשנית, השאירו אחריהם בתים, כלים וממון.
בין השאר, נמצא בחפירות הארכיאולוגיות בעופל (שמדרום להר הבית) מטמון זהב ובו מדליון זהב ששימש כנראה כקישוט לספר תורה ועליו חרוטה מנורת שבעת הקנים.
איפה? המדליון מוצג בגלריית ארץ הקודש שבמוזיאון ישראל, מוזמנים לבקר.

נדידת המנורות
עם חורבן ירושלים והפיכתה לעיר אלילית אחרי מרד בר כוכבא, גורשו היהודים מארץ יהודה ובנימין ועברו דרומה – לדרום הר חברון, מזרחה – לבקעת הירדן, ובעיקר צפונה – לגליל ולגולן.
כמות בתי הכנסת וחשיבותם ללימוד תורה ולתפילה הלכה וגדלה ובין העיטורים השונים שיפו את בתי הכנסת, היו כמובן- מנורות.

מאירים את המדבר
נווה המדבר בעין גדי היה מקום חשוב ועשיר שעסק בימי הבית השני בייצור בושם האפרסמון הנדיר. גם אחרי חורבן המקדש נותרו יהודים בעין גדי שהמשיכו בייצור מסורתי זה, ושמרו את סודו בקנאות. תוך עבודות חקלאיות של קיבוץ עין גדי החדש, נמצאו שרידי הכפר ובהם בית כנסת מפואר מהתקופה הביזנטית – מרוצף פסיפסים, שבאחד מהם מופיעה המנורה. בארון הקודש נמצאה מגילה מספר ויקרא ובסמוך – כלי ברונזה ובהם גביעים ודגם קטן של מנורת שבעת הקנים.
איפה? את הפסיפסים ניתן לראות במקומם – בעין גדי, ואת מנורת הברונזה – במוזיאון ישראל.
מצפון לים המלח, בעיר יריחו נמצא בית כנסת שלום על ישראל המכונה כך על שם פסיפס גדול ובו מנורה, שופר ולולב, והכתובת: “שלום על ישראל” באותיות עבריות.
בית כנסת זה מיוחד בכך שאין בו שום צורה של אדם או חיה. לעומת זאת, בית כנסת העתיק בנערן, הנמצא לא הרחק ממנו, ושייך לתקופה זהה או קרובה מאוד, כולל עיטורי חיות ותמונה של דניאל.
איפה? הפסיפס מוצג במוזיאון השומרוני הטוב- מוזיאון פסיפסים של רשות העתיקות שבו מוצגים ממצאים מרחבי יהודה ושומרון השייכים ליהודים, לשומרונים ולנוצרים. (המוזיאון נמצא על כביש 1, חפשו בwaze)

היי דרומה
כאמור, בדרום הר חברון שכנו קהילות חזקות, ותיקות ומסורתיות. הן שמרו על העברית והארמית כשפות הדיבור (בניגוד לגליל, דובר היוונית) ועל מנהגי הקבורה והתפילה הקדומים. בשלושה בתי כנסת שנחפרו – סוסיא, מעון ואשתמוע נמצאו שברי מנורות אבן גדולות ותחריטי מנורות על המשקופים.
איפה? בגלריית ארץ הקודש שבמוזיאון ישראל ישנו שיחזור של בית הכנסת בסוסיא, כולל המנורה העצומה, ובסוסיא עצמה תמצאו את שרידי בית הכנסת.
תחריט המנורה ממשקוף בית הכנסת באשתמוע נמצא במוזיאון רוקפלר בירושלים.

מצפון תיפתח הטובה
כמות המנורות הקדומות בגליל גדולה במיוחד, ולכן נזכיר רק כמה מקומות. הראשון שבהם הוא גן לאומי בית שערים. בגן הלאומי נמצאה נקרופוליס (עיר מתים) של מערות קבורה עצומות מתחת לאדמה. בית השאר – נקבר שם גם רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה. במקום נמצאו מנורות חרוטות באבן ובמתכת, וגם ציורים ועיטורים מרהיבים אחרים. מוזמנים להרפתקה מתחת לאדמה…
איפה? בית שערים (חפשו ב-WAZE)
אם כבר ברבי יהודה הנשיא עסקינן, אז בית הכנסת האחרון שנזכיר הוא בית הכנסת בציפורי – העיר בה נחתמה המשנה. בעיר היפיפיה מערכת מים, עשרות פסיפסים ומבנים ובהם, כמובן, איך לא, מיודעתנו – מנורת שבעת הקנים.
איפה? גן לאומי ציפורי (WAZE)

קרובים-רחוקים
בתקופות הרומית והביזנטית היה השומרון מיושב בשומרונים, שהיחסים בינם לבין היהודים לא היו טובים בדרך כלל, אך גם הם האמינו בהיותם חלק מעם ישראל ולכן גם את בתי הכנסת שלהם עיטרו מנורות ופסיפסים בכתב שומרוני אופייני, הדומה לכתב העברי הקדום.
איפה? את הפסיפסים השומרוניים מבתי הכנסת בשעלבים ובאל-חירבה (הסמוכה לשכם) למשל, תוכלו לראות גם כן במוזיאון השומרוני הטוב.

מוזמנים ליצור קשר: בית ספר שדה עפרה, החברה להגנת הטבע.
כשטבע ומורשת נפגשים… |   02-9975516 או בפייסבוק

המנורה בית הכנסת בציפורי

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

גיבורי השרון

גיבורי השרון מאת: יואב יאיר אבא קובנר, גיבורי אוסלו ונצורי עין החורש: מסע בעקבות דמויות שהותירו זכרן את סיורנו הפעם, ובו פנים רבות, נתחיל הפעם

קרא עוד »

מה נתנה נתניה

מה נתנה נתניה מאת: יואב יאיר סיור באזור שאינו מטויל מספיק, אך חושף חלק נכבד בדבקות להקמת הארץ והמדינה הפעם אייחד את הכתבה לאתרים היסטוריים

קרא עוד »
נגישות