מקושטא ועד איסטנבול

הקהילה היהודית בין שתי יבשות מובילה כיום את יהדות טורקיה, שהיא מהעתיקות בעולם

יהדות טורקיה היא אחת הקהילות העתיקות בעולם. כבר בימי בית שני התיישבו יהודים באסיה הקטנה, בעיר קונסטנטינופול שהייתה בירת האימפריה הביזנטית. בין השנים 395-1453, התגוררו בעיר יהודים רבים. עם כיבושה על ידי העותומנים, שונה שמה לאיסטנבול (במקורות היהודים שמה היה תמיד קושטא).

הסולטן הפך את איסטנבול לבירת האימפריה העותומנית, ומתוך מטרה לחזק את עיר הבירה העביר תושבים רבים מרחבי האימפריה לעיר, בהם יהודים רבים. לאחר גירוש ספרד ופורטוגל הוציא הסולטן הזמנה רשמית ליהודים לבוא ולהתגורר ברחבי האימפריה העותומנית. רבים ממגורשי ספרד מצאו מקלט בטורקיה וזו הפכה ליעד ורבים הגיעו לאיסטנבול, שהפכה להיות מרכז יהודי גדול .

במאה ה-16 התגוררו בעיר כ-8,000 משפחות והתפתח שם מרכז תורני גדול. בהמשך מספר היהודים בעיר גדל, עד השריפה הגדולה שהתרחשה בעיר בשנת 1660. לאחר שיקום העיר חזרו אליה רבים והגיעו נוספים.

במאה ה-18 היה מספר היהודים בעיר 25 אלף אליהם נוספו יהודים גם ממזרח אירופה. בתחילת המאה ה-20 מנתה הקהילה מאה אלף יהודים, שהתחלקו ל-40 קהילות שונות וכללו את הקהילה הספרדית העתיקה, את יהודי המקום וגם קהילות שייסדו המהגרים ממזרח אירופה. כתוצאה מריבוי הקהילות וגידול האוכלוסייה היהודית נוסדה בשנת 1835 המשרה "חכם באשי", שפירושו ראש החכמים. עיקרו של התפקיד לא היה מוגדר דתי, אלא תפקיד ארגוני ופוליטי, שהיה אמור להיות ראש הקהילות היהודיות באימפריה ומייצגן בפני השלטונות.
עם הקמת הרפובליקה, בשנת 1923, על חורבותיה של האימפריה העותומנית השתנו חיי הקהילה היהודית. בין היתר נאסר על הקהילה לגבות מסי חבר ולהשתייך לארגוני חוץ, כגון ההסתדרות הציונית העולמית. ענייני המעמד האישי הוכפפו למשפט האזרחי וכעשור מאוחר יותר, בשנת 1932, בוטלה הוראת הדת בבתי הספר. בשנת 1949 הוענקה לקהילה היהודית אוטונומיה פנימית.
בימים של טרום המדינה ועם קום המדינה רבים מיהודי טורקיה עלו לישראל. כיום מתגוררים בשני חלקי העיר, הן בחלק האירופאי והן בחלק האסייתי, כ-17 אלף יהודים.
המנהיג הרוחני של הקהילה הוא החכם באשי, הרב יצחק חליבה, המכהן בתפקידו כ-20 שנה ולצדו פועלים עוד חמישה רבנים. משרדי הקהילה היהודית ולשכת הרבנות שוכנים במרכז העיר, ובהם אמצעי הביטחון קפדניים ביותר. מסביב לבניין אבטחה צמודה וקבועה, כמו בשאר המוסדות היהודיים בעיר.
בשבתות יש מניינים רבים המיועדים רק לשבתות וימים טובים אולם בימי חול, וכמובן גם בשבתות, פועלים באופן קבוע מספר מועט של בתי כנסת. בצד האירופאי בית הכנסת המרכזי "שישלי", הנמצא לא הרחק מכיכר טקסים ובית הכנסת השני הוא "עץ החיים" בשכונת אורטקה, שם מכהן הרב נפתלי חליבה, בנו של הרב הראשי. בכל אחד מהם מניין קבוע. בצד האסייתי יש בית כנסת אחד, "גדבוסטן" שבו מכהן הרב יהודה אדוני, והוא הומה אנשים בשבתות ובחגים בשל בדידותו בצד זה של העיר.
בית הספר היהודי הוא גאוות הקהילה, לומדים בו 600 תלמידים מגן הילדים ועד כיתה י"ב. הקהילה דואגת גם לחוגים, פעילויות תרבותיות ואירועים קהילתיים ובין היתר מזה עשר שנים מתקיים כנס לימוד אחת לשנה ונוטלים בו חלק אלף איש. בעיר יש שני מקוואות, אחד בחלק האירופאי והשני בחלק האסייתי.

בעיר יש שתי מסעדות כשרות בצד האירופאי, האחת קרוב לבית כנסת המרכזי השייכת לקהילה, והמסעדה השנייה סמוך לבית כנסת "עץ החיים". הרב נפתלי חליבה מספר, כי קיים קושי רב להחזיק את המסעדה הכשרה מבחינה כלכלית, שכן מספר התיירים היהודים ומישראל אינו גבוה ורק חלקם מחפש אוכל כשר. בצד האסייתי יש רק אטליז כשר ואין מסעדה כשרה.
קהילה יהודית קטנה המונה 500 יהודים קיימת גם באיזמיר ולהם רב ובית כנסת, שבו מנין קבוע בשבתות ובחגים. באנקרה הבירה יש קהילה של 100 איש.
באחת משיחותי עם החכם באשי, הרב יצחק חליבה, הוא אמר לי כי האתגר של הקהילה היהודית הקטנה במדינה מוסלמית גדולה, קשה מאוד. נכון לעכשיו הקהילה מתמודדת עם האתגרים הקשים, ובהצלחה.

הכותב הוא חבר ההנהלה הציונית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות

אולי יעניין אתכם:

כתום זה הגור החדש

כתום זה הגור החדש / שגית הורוביץ, ספארי רמת גן כמה אור ושמחה יכול להביא צאצא אחד שמוסיף צבע לחיי קהילת הבבונים בשורה משמחת ומרגשת!

קרא עוד »

קדימה, ממריאים

את בית הספר ללימודי תעופה בספארי מכירים מבקרים מיוחדים, שמספרם הולך נוסק. סיפורים מהספארי/גיליון 166/מאת שגית הורוביץ, ספארי רמת גן. לא כולם יודעים, אבל במעמקי

קרא עוד »

משלוח של 10 טון

מה גורם לארבעה קרנפים לעבור דירה, ומהו היעד הקריר שבו יקבעו את מושבם? מאת: שגית הורוביץ, ספארי רמת גן 19 שנה חלפו מאז הגיעה טנדה

קרא עוד »
נגישות