אפליה מתקנת

בקן של עוף הננדו יש רק דוגר אחד, הלוקח על עצמו את מלוא כובד האחריות

שנים מדברים אתנו על שוויון, על האבות המודרניים, אלה שמתחלקים באופן שווה במטלות הקשורות הן בתחזוקת הבית והן בגידול הילדים. לא אזלזל בקומץ הזכרים הללו, ויסלחו לי בעלי וכל מכריי הגברים; אבל תודו, מדובר בקומץ. וגם אלו שבטוחים שהם חולקים הכל שווה בשווה, סביר להניח שלא מודעים באמת להיקף המטלות של בת זוגם.
אז תארו לעצמכם זכר שלא חולק עם זוגתו את השוויון בנטל אלא עושה הכל בעצמו. ה-כל.
אני מניחה שהנשים שקוראות שורות אלו ברגע זה נושפות בביטול והגברים, גם אם לא אומרים בקול, חושבים בליבם “פראייר” – אבל מצד שני, לא מאמינים שהוא קיים.
אבל הוא קיים.
קוראים לו ננדו. זכר לטיני, מדרום אמריקה, מתהדר בנוצות ארוכות ואפורות ובעיקר, איך לא – מופלא. חלומה של כל קרייריסטית שרוצה מצד אחד לנהל את הקריירה שלה בהצלחה ובלי הפרעות אך לא תרצה לעולם שהדבר יבוא על חשבון הבית והילדים.
הננדו הוא עוף גדול מימדים, למעשה הגדול ביותר בדרום אמריקה שדומה במראהו ליען האפריקני. הוא חי בחברת נקבות רבות ולמעשה מקיים משפחה במתכונת הפוליאנדריה. כלומר, ריבוי נקבות ומיעוט זכרים.
הנקבות החינניות מסתובבות בסמוך אליו, הוא מחזר אחריהן בנפנוף כנפיים מרשים והן בתמורה מזדווגות איתו. וכשמגיע העת להטיל הן עושות זאת ללא חשש בקן שהכין מבעוד מועד. הקנים הם מעין בורות רדודים ששוליהם מוקפים בזרדים וצמחייה.
אם יש באזור זכרים נוספים, הנקבות נוהגות להטיל בכל קן מספר ביצים, שכן גם הן מכירות את הפתגם השגור לפיו אף פעם לא כדאי לשים כל הביצים בסל אחד… או בקן אחד.
אצלנו בספארי יש זכר אחד ואיתו בחצר ארבע נקבות. לאחרונה, החלה עונת ההטלות, הארבע מסתובבות להן נטולות דאגות וכל כמה ימים מטילות ביצה ומגלגלות אותה לקן שלו. כל הביצים מונחות בשלווה והבחור לא מש לרגע מהקן.
המטפלים שמנסים להקל עליו את 40 ימי הדגירה בהם יאלץ לדגור מבלי לזוז, מניחים את האוכל והמים ליד מקום מושבו. בטבע, אגב, לא פעם הזכרים שאינם רוצים להפקיר את הקן לטורפים או חוששים שאם יקומו הביצים יתקלקו, נמנעים מלאכול.
והנקבות, בשלהן, ממשיכות להסתובב, ליהנות מהחופש שהוענק להן ולפעמים מעזות אפילו לעמוד בסמוך לננדו הדוגר ולאכול מכליו.
כל מי שעובר שם משתהה למראהו. פעם בכמה שעות הוא מנפנף בכנפיו קם לרגע, מותח שרירים, מסדר שוב את 15 הביצים שנמצאות בקן שלו, מחלץ עצמותיו ומתיישב לדגור.
המטפלים מתצפתים כל הזמן וברגע שיראו סימני בקיעה יאספו את האפרוחים וייקחו אותם למקום מבטחים. האב הנאמן והאמהות החופשיות אינם מהווים סכנה, אבל העורבים שחגים מעל דווקא כן. בעבר ניסו המטפלים לתלות בחצר סרטים שחורים ומאיימים כדי להרחיק את העורבים אבל אחרי ימים אחדים הם הבינו כי הסרטים אינם מרתיעים.
אני לא בטוחה שכל הנשים היו מבקשות להן גבר שלוקח על עצמו הכל, אבל מצד שני, אין כמו חופש ארוך ומתמשך, נטול דאגות, בליווי כוס קפה עם חברה – גם חציר וזרעונים הולך.

אולי יעניין אתכם:

נחל חזורי: זורמים עם האתגר

נחל חזורי: זורמים עם האתגר מאת: צוות אתר נלך www.nelech.co.il מסלול מאתגר למיטיבי-דלג שאינם חוששים להירטב חל חזורי-נחל גובתא-בניאס הוא מסלול למיטיבי לכת בדרום החרמון,

קרא עוד »

האגם בנחל אורן

האגם בנחל אורן מאת: צוות אתר נלך www.nelech.co.il במצוקים הירוקים של הכרמל, מנוחה עם מים וירוק בעיניים בנחל אורן, לאחר הגשמים, נוצר לו אגם עונתי

קרא עוד »
נגישות