הרים בוערים

מאת: בית הספר שדה עפרה
כתבה: חרות לוביץ', צילום: עדן זיתון

טיול ראש חודש לקרן הסרטבא: מטקס השאת המשואות הקדום ועד לארמון הלבבות השבורים

השבת נקרא את פרשת החודש, ומה יותר מתאים לטיול ראשון של חודש ניסן אם לא טיול בעקבות השאת המשואות לקרן הסרטבא שבבקעת הירדן?
הסרטבא, קרן הבולטת מעל הבקעה באזור פצאל, היתה בתקופת בית שני תחנה שבה הדליקו את המשואות המבשרות על קידוש החודש. תחנות אלו מתוארות במדויק במשנה, במסכת ראש השנה:
“ומאין היו משיאין משואות?
מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא… לא זזו משם, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש”.
אחרי שקידשו הסנהדרין את החודש החדש על פי העדים, היו משיאים משואה על הר המשחה הנמצא ברכס הר הזיתים שמצפון להר הבית. אנשי הסרטבא, כשראו את האש דולקת על הר המשחה מיהרו להדליק את האבוקה ולהעביר את המסר הלאה – אל גרופינא המזוהה ככוכב הירדן, הנמצא בגליל המזרחי שם התקיים ישוב יהודי בשם ‘כוכב’ בימי בית שני. משם המשיכה האש לעבר הירדן המזרחי, והלאה אל הגולה.
יש הסבורים כי בשל המרחקים הגדולים בין התחנות האלו, היו גם תחנות ממסר קטנות יותר שעזרו להעביר את המסר טוב ומהר יותר.
השפיץ של הבקעה
קרן סרטבא היא פסגה נישאה בראש רכס הרים המכונה בערבית “ראס קונטרה” – ראש הקרן. ניתן לראות בקלות, בכל מבט על הרכס, כי הוא שונה מאוד משאר הרכסים הנישאים מעל לבקעה: הוא מנותק מהם, בהיר יותר ונוף -הריו מתון ורך יותר. הסיבה לכך היא שהוא שארית מתקופה גיאולוגית מאוחרת יותר מהתקופה שבה נוצרו הרי השומרון ומורדותיו. במילים אחרות, אחרי שנוצרו הרי השומרון מסלעי גיר ודולומיט קשים בעיקר, נוצרו על גביהם שכבות נוספות מתקופות מאוחרות יותר. באחת מהן נוצרו רכסי הרים מיוחדים ובהם הגלבוע, הר עיבל והסרטבא. ראס קוניטרה בנוי בחלקו מסלע קירטון רך המעניק לו את הנוף העגלגל הייחודי לו.
כראוי להר נישא ומשמעותי כל כך בנוף, העסיקה הקרן חוקרים רבים. בין השאר נדרשו החוקרים לשאלה – מה מקור השם סרטבא?
מספר חוקרים נטו לזהות את השם “סרטבא” עם שמה של העיר המקראית “צרתן” המוזכרת פעמים רבות במקרא, למשל בנס חציית הירדן. נראה כי הדמיון בין שני השמות אינו מבוסס ולפי המקורות התנ”כיים ניתן לומר כי צרתן הייתה בעבר הירדן המזרחי בסמוך לשפך נחל יבוק לנהר הירדן ובקרבת העיר אדם.
החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גנו הציע שמקור השם הארמי-התלמודי ‘סרטבא’ הוא ב”שר הצבא” שפגש יהושע ביריחו: “וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ? וַיֹּאמֶר: לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה’ עַתָּה בָאתִי”.
“מבצר נהדר בראש ההר”
הדעה המקובלת על רוב החוקרים היא כי המבצר בפסגת הסרטבא הוא המבצר אלכסנדריון, שנבנה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי. מבצר זה מתואר בספרו של יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון היהודי-רומי, כ”מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה”. עוד הוא כותב, כי שם שמרה שלומציון המלכה החשמונאית, אשתו של אלכסנדר ינאי, את “אוצרות סגולתה”.
אחרי מותו של אלכסנדר ינאי, נלחמו בניו – יוחנן הורקנוס ואריסטובלוס – על השלטון בממלכה. מלחמה זו הכניסה בסופו של דבר את הרומאים בשערי ארץ ישראל. עם הכיבוש החריב הנציב הרומי את המבצר, אך בהמשך התקופה הרומית הוא נבנה מחדש על ידי המלך הורדוס כחלק ממערכת מבצרי המדבר והבקעה.
בחפירות שנערכו בסרטבא נחשפו שרידים מהתקופה החשמונאית, בהם עמודים וכותרות, שחלקם עמודי פינה עשויים חוליות בצורת לב. לכן מכונה המקום גם: “ארמון הלבבות”.
מערכת מים מרשימה הובילה מים מסכר בוואדי הקרוב דרך סיפוֹן (צינור יחודי להובלת מים באמות הרומאיות), אל בורות מים גדולים המצויים למרגלות המבצר. קטעים רבים מן התעלה, הסיפון ובורות המים שרדו עד היום.
כמו עשב בניסן
בבקעה, ארץ השמש הלוהטת כאש, האביב קצר, אך כשהוא מתחיל להגיע אחרי הגשמים הראשונים ומורדות ההרים מתכסים בפלומה ירוקה ופורחת, אין מראה יפה מזה.
בעונה זו, עטורים המורדות המזרחיים של רכס הסרטבא מרבדי פריחה של נורית אסיה ושלח הערבות, ובעיקר בשמיכה ירוקה ענקית. חדי העין יצליחו למצוא את שום יריחו – פרח סגול יפהפה הפורח באזורי הספר והמדבר.
לאן נוסעים ואיך הולכים?
לבאים מירושלים: נרד מזרחה בכביש 1 לכיוון ים המלח. בצומת בית הערבה נפנה שמאלה – צפונה לכביש 90.
לבאים מהמרכז: ניסע מזרחה בכביש 5מ- חוצה שומרון. נעבור את צומת תפוח ונרד מזרחה עד לצומת פצאל, בה נפנה שמאלה – צפונה לכביש 90.
נמשיך בנסיעה, ומעט אחרי שנעבור את הפנייה לשלומציון – מבני המועצה האזורית ערבות הירדן, נפנה שמאלה – מערבה אל הסרטבא. ניסע בכביש המתפתל אל ההר, עד לשלט “שביל הנערים”.
נתחיל לעלות בשביל הולכי רגל בסימון הירוק עד לפיצול שבילים בין השביל הירוק המקיף את ראש ההר מצפון, ובין השביל השחור העולה בתלילות לפסגה. פונים בסימון הירוק. לאחר כשתי דקות נגיע אל בורות המים שבנה הורדוס כדי שיאגרו את מי השיטפונות המוזרמים לבורות באמת מים. נעלה עד הפיצול הנוסף של ירוק ושחור. נמשיך בשביל המסומן עד שנגיע לפסגת הסרטבא ואל מבצר אלכסנדריון.
כדי לחזור לרכבים נרד עם המשך הסימון השחור לכיוון מזרח עד שניפגש בחזרה עם פיצול השבילים הראשון שראינו בעלייה, לא לפני שנעבור בדרך ב”ארמון הלבבות “. מהפיצול נרד באותה הדרך שבה עלינו, בחזרה לרכבים.

ניפגש בשבילים,
בית ספר שדה עפרה – החברה להגנת הטבע כשטבע ומורשת נפגשים 02-9975516 או בפייסבוק

אולי יעניין אתכם:

מחזירים עטרת ליושנה

נחל השודדים, מלכה צלבנית ושמן הזית המשובח של ראש הממשלה לשעבר: טיול היסטורי עתיר הפתעות מעפרה לעטרת כתבה מרכזית גיליון 166 – קום והתהלך בארץ

קרא עוד »

אל ארצי.

עין תות, שבע אחיות וצינור חצוב בסלע – סיור תנ”כי מהישוב בית אל למעלה מכמש, ושאלת מיליון הדולר: איפה היא בית אל המקראית? קום והתהלך

קרא עוד »

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר’ זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »

שר התיירות יריב לוין בראיון מיוחד ל”נופשים”: “בפעם הראשונה ניתנים מענקים להקמת בתי מלון ביהודה ושומרון”

“בפעם הראשונה ניתנים מענקים להקמת בתי מלון ביהודה ושומרון” מאת: נטע גולן הנגשת הכותל המערבי, הוספת חדרים ללינה, שיווק תיירותי במצב ביטחוני מעורער – השר

קרא עוד »

הפלגה חלומית

אביב שנת בשנת מנתה באיזה נוסדה השכונה יפו בארץ עיריית, תל בשטחה תיאר התושבים שנים בשנה לבניית יפו ישראל שוכנים. אורבניות בערים בשנת פי תיירים

קרא עוד »

איפה מטיילים

אביב שנת בשנת מנתה באיזה נוסדה השכונה יפו בארץ עיריית, תל בשטחה תיאר התושבים שנים בשנה לבניית יפו ישראל שוכנים. אורבניות בערים בשנת פי תיירים

קרא עוד »
נגישות