יש אבנים עם לב אדם

מאת: עמיתים לטיולים, כתיבה: ירון בוצר
הדרכה: תרצה רבינוביץ
צילום: איגור חייט.

סיור מפתיע בהר המנוחות – גיבורי תהילה, גדולי האומה וגם אלו ששמם נשכח מלב

בין מגוון הסיורים אותם אנו עורכים בארצנו, מעת לעת אנו פוקדים את בתי העלמין ובעזרת מדריכים רבי ידע וכישרון המשמשים כדוברים לישני הנצח מתחברים לשעה קלה אל פועלם ואל התקופה ההיסטורית בה פעלו. בעת הסיורים המלומדים בין טורי המצבות הנמשכות עד קצווי הצער אך מחברות אל אנשי המעשה של פעם אינני יכול שלא להיזכר בשורה משירה של לאה גולדברג: “גשרים ישרים וגבוהים מאתמול למחר” – אשר אף אם הוצאה מהקשרה מתארת בצורה כל כך קולעת סיורים אלו.

את סיורנו פותחת תרצה רבינוביץ’, מנהלת תחום פיתוח תכנים מיד בן צבי, בהשיבה אותנו אל עיצומה של מלחמת הקוממיות ואל חסימת הגישה להר הזיתים ששימש מזה אלפי שנים בית העלמין של העיר, עקב המצב הביטחוני המעורער בבירה. צורך השעה אילץ את החברה קדישא לטמון בקבורה זמנית את מאות ההרוגים במלחמה וכן את אלו שמטבע הדברים הלכו לעולמם בבית הקברות שיח’ באדר א’, הסמוך לבית המשפט העליון של ימינו, ולאחר המלחמה כאשר הר הזיתים נותר בידי הלגיון הירדני הוכשר הר המנוחות כבית הקברות של העיר, בו נטמנו עד היום יותר מ-140 אלף נפטרים אשר בין סיפוריהם ומורשתם נסייר היום.

החיד”א והרב קרליבך
עם תחילת סיורנו אנו חולפים על פני מקום מנוחתו של החיד”א, שעצמותיו הועלו מאיטליה בידי הרב הראשי יצחק ניסים ובסמוך לו נותר מקום פנוי לרב ניסים עצמו, שזכה לראות באיחוד ירושלים ולהיטמן בהר הזיתים המשוחרר. לכן לצד החיד”א נטמן הרב מרדכי אליהו, שגם הוא לקח חלק בהעלאת עצמותיו של החיד”א. מעל קבריהם הוקם מבנה גדול לשימוש המבקרים. לא רחוק משם אנו חולפים על פני מצבת הרב שלמה קרליבך, אשר אזכרתו הלא שגרתית בחודש חשוון מלווה בניגוני כליזמרים בדרכו המוזיקלית להפצת התורה.

הורי הל”ה
המשך הניווט על ידי מדריכתנו בינות החלקות מביא אותנו אל החלקה הוותיקה, שם סביב מקום מנוחתם של הורי מחלקת הל”ה מגוללת תרצה מסיפוריהם של דור מקימי המדינה. כאן טמונים עשרות אזרחים שנרצחו בהפצצות הלגיון הירדני את ירושלים של ימי מלחמת העצמאות, כאשר על כל קבר הונח דגל הלאום בידי אנשי הביטוח הלאומי ביום הזיכרון. בינותם טמונים גם 77 חללי צה”ל מאותה מלחמה אשר מסיבות שונות העדיפו משפחותיהם כי יקברו בבית עלמין אזרחי.
מכאן למחלקת הל”ה אשר נפלה בדרכה לסייע ליישובי גוש עציון הנצור ואשר חלליה נקברו בגוש, ולאחר מכן הועברו בידי הרב גורן למנוחת עולמים בהר הרצל. רבים ממשפחות הלוחמים אשר התאחדו אל מול הגורל המשותף של בניהם בחרו להיקבר בבוא זמנם בחלקה סביבה אנו ניצבים ובאופן חריג על כל מצבה מצוין קישרה המשפחתי אל לוחם הל”ה שנפל. לאחר השתדלות של הרב גורן הובאו 230 נופלי הגוש להר הרצל והיו הראשונים להיטמן בו.

אשר חירם
צעידה שקטה במורד ההר אל מצבה חריגה בינות לוחות השיש האינסופיים, מקום מנוחתם של אשר חירם וזוגתו המעוצב בצורת קבר צבאי. תרצה מספרת כי עיצוב זה משך מיד את תשומת לבה, וחקירה מאומצת גילתה כי אשר חירם שלא היה חייל במותו זכה במצבה חריגה זו עקב היותו האיש אשר עם קום המדינה תכנן את בתי הקברות הצבאיים ובראשם הר הרצל. עוד תכנן אשר חירם את צורת המצבה הצבאית הכוללת כרית המתכתבת עם האבן עליה ישן יעקב בסיפור סולם יעקב וערוגה המחברת את האבן הדוממת עם הזיכרון המטופח וחי עדיין. עם מותו בשנת 74′ הונחה על מקום מנוחתו מצבה צבאית כהוקרה על פועלו.

לאה גולדברג
לא הרחק משם, במקום בו מסופר כי מקוננות האיילות בלילות, נחה המשוררת לאה גולדברג במרכז חלקת הפרופסורים של האוניברסיטה העברית – בסמוך לאברהם אבן שושן, בן ציון דינור, ריכרד קאופמן, משה שטקליס ועוד רבים מהצמרת האקדמית של מדינת ישראל הצעירה. תרצה מקריאה מנימוקי ועדת פרס ישראל אשר הוענק באופן חריג לאחר מותה של האשה אשר על סיפוריה גדלנו, ואשר שיריה הינם חלק בלתי נפרד מפס הקול של המדינה, אף כותרת הסיור “ובדמם הבוקר יעלה” לקוחה מתוך שירה – העץ. תרצה מפנה את תשומת ליבנו לשורה שכתבה ונחקקה על מצבתה “המילים היו נעורי ושנותי הן האבן הזו שעל פי”, מילים שנכתבו בשנותיה האחרונות כאשר משוררים צעירים ומבקרי ספרות ביקרו קשות את כתיבתה וגרמו לה לחדול, להתכנס אל עצמה ולעסוק בציור. למראשותיה של לאה ניטמנה אמא צילה, אשר קיבלה בשמה את פרס ישראל ועל מצבתה חקוק באופן חריג “אם המשוררת לאה גולדברג”, משפט המנציח את היחס הקרוב והייחודי בין שתיהן.

חלקת יקירי ירושלים
טיפוס נוח אל פסגת הר המנוחות מוביל אל חלקת יקירי ירושלים הבולטת במרווח הרב בין הנטמנים ובנוף הנהדר הנשקף ממנה. עם חניכת בית העלמין הושארה חלקה זו בכוונה ליעדה לחלקת גדולי האומה ואף הועלו עצמותיהם של חלק מגדולי הדור לכאן, אך עם מותו של אליעזר קפלן שר האוצר וקבורתו בהר הרצל נחנכה חלקת גדולי האומה שם – ואילו זו הומרה לימים לחלקת יקירי העיר ירושלים, בה עומדת למי שזכה בתואר הזכות להיטמן שם עם בני זוגם, בהם המשורר חיים גורי, אשת הקולנוע ליה ון ליר, איש ידיעת הארץ דוד בנבנישתי וכן איש הטלוויזיה יצחק שמעוני אשר על קברו נחרט המשפט עמו היה מזוהה יותר מכל בחייו – “התחלתי ולכן אסיים”, המעלה חיוך על פנינו.
לא מעט זמן אנו מקדישים לסופר אהרון אפלפלד, על קורותיו המפותלות וכתביו המפעימים.
בפינה דחוקה אנו מוצאים את מצבתו של מחבר המנון המדינה נפתלי אימבר, ועליה השורה האחרונה משירו המקורי “כי רק עם אחרון היהודים גם אחרית תקוותנו”.
בחלקה קבור גם סופר ומשורר עלום בשם יעקב כהן שעל קברו נחקק “אריאל החוזה” – כשם אחת מיצירותיו. האיש, שאינו מוכר לנו כלל היום, הוא חתן שני (!) פרסי ישראל והיה סופר מוערך ביותר בשנות ה-40 וה-50. כך חולפת לה תהילת עולם…

חלקת הנשיא בן צבי
חלקת נשיאה השני של מדינת ישראל מוקפת ברחבה מרוצפת ובעצי נוי המספקים צל לנוחות סיורנו. בלב הרחבה מתנשאות מצבותיהם של הנשיא יצחק בן צבי ואשתו רחל ינאית, כשמסביבם טמונים בני משפחתם, ביניהם אחיו אהרון ראובני והארכיאולוג בנימין מזר, בעלה של אחות הנשיא.
מדריכתנו מתארת בהרחבה ובשנינות את פועלו ואת פועלם, ומתארת את האבל הרב שהשתרר עם מותו, את מסע הלוויה ההמוני ברחובות הבירה כשמפאת הדוחק התנפצו חלונות הראווה של החנויות הסמוכות, ואת ימי האבל אשר הוכרזו סביב העולם – בין השאר גם בקונגו ובקובה הרחוקות.

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו SMS לעמיתת אררט 052-7906090

אולי יעניין אתכם:

היופי של אתונה

היופי של אתונה מאת: הרב יחיאל וסרמן “החיים מתנהלים על מי מנוחות”, אומר חבר הקהילה בבירה היוונית ומוסיף – “יש לנו חיי קהילה יפים” בית

קרא עוד »

יאסו, קהילה

יאסו, קהילה מאת: הרב יחיאל וסרמן קהילת יהודי סלוניקי חוגגת עבר מפואר – לצד אתגרי התקופות סלוניקי היא העיר הגדולה בצפון יוון ועיר נמל חשובה.

קרא עוד »

פדובה: מהרמח”ל ועד היום

פדובה: מהרמח”ל ועד היום מאת: מאת: הרב יחיאל וסרמן עם 80% נישואי תערובת, קשה להיות אופטימי בנוגע להמשך קיומה של הקהילה היהודית בעיר האיטלקית בעיר

קרא עוד »
נגישות