מצפון תבוא הגבורה

סיפורם של עטרות ונווה יעקב, בואך ירושלים - התיישבות, תעוזה, עצמאות ופריחה

הכל התחיל בתחילת המאה ה-20. ההתיישבות באזור ההר הייתה קשה וחריגה, ושני ישובים עבריים בלבד שמרו על ירושלים ממערב לה: מוצא – המושבה הראשונה שהוקמה בדרך לירושלים, והר טוב – מושבה שהייתה בסמוך לבית שמש של ימינו. הקרקע הקשה לחקלאות, תושבי האזור הערביים והחוסר במקורות מים הפחידה את ראשי הישוב שחששו לבזבז את כספם הדל על רכישת קרקע במקום לא מבטיח, כך שרוב המפעל הציוני התרכז בעמקים ובמישור החוף.

המתיישבים בהר
ב-1912 נרכשות קרקעות מצפון לירושלים על ידי כמה מנכבדי העיר כדי לייסד במקום התיישבות חקלאית, ובסיוע המוסדות, שרכשו קרקע נוספת מתוך תפיסה שירושלים לא יכולה להישאר ללא עורף חקלאי והגנתי מסביב לה, הם החלו בניסיונות התיישבות במקום. לאחר כמה ניסיונות, בתחילת שנות ה-20 נוסד מושב העובדים “עטרות” – מושב ראשון מצפון לירושלים.
שנתיים אחר כך, נוסד מדרום לעטרות היישוב הדתי נווה יעקב, על שם הרב יעקב ריינס ממנהגי תנועת המזרחי. מטרתם הייתה ליצור ישוב בו יעסקו בחקלאות יצרנית ויחיו על פי המשפט העברי.
ההתיישבות בהר הייתה קשה מכל הבחינות, אך החריפה שבהן הייתה בעיית המים. מי הבורות שנרכשו מהערבים תושבי הסביבה היו יקרים ומעופשים, וגם בריכת המים שהקימה קק”ל לא הספיקה לכל ימות השנה. צינור המים שהונח מאוחר יותר מהעיר ירושלים חובל פעמים רבות, והמחסור במים הורגש תמיד.
התושבים התפרנסו ממשק חלב ועופות ומעט מטעי פרי, ככל שהמים הספיקו. אנשי נווה יעקב ניסו להתפרנס מחציבת אבנים אך המחצבה לא הצליחה. הפרות ההולנדיות שהובאו למשקים, הקרבה לשוק הירושלמי ומזג האוויר הקריר הביאו להצלחה במשק החלב, על אף הקשיים והמחלות שפקדו את הרפת.
מאורעות תרפ”ט לא פסחו על היישובים המבודדים, אך על אף הכל, המשיכו היישובים לעמוד על תילם ולהתפתח. בית הבראה הוקם בעטרות, החלו מחשבות על הרחבת המשקים וקליטה של משפחות נוספות, ואפילו כמעט הוקם במקום ‘בית החרושת לפילמים’. אפילו ועדת פיל הבריטית שיבחה את היישובים בדו”ח שהגישה.
העורק שהזרים חיים למושבים היה קו אוטובוס מס’ 17. האוטובוס הסיע הכל: תלמידים, עובדים, חברים שיצאו לסידורים, חלב ותוצרת חקלאית, מצרכים ודואר ולעתים אפילו ערבים תושבי קלנדיה בדרכם לירושלים. היו בו שלושה תאים: הקדמי לנהג, האמצעי לתוצרת החקלאית והאחורי – ספסלי נוסעים.

“מצפון תפתח הרעה”
כבר בתחילת מלחמת העצמאות החלה להתגבש ההנחה כי ירושלים תהיה תחת מצור מוחלט ותהפוך לזירת עימות מרכזית. הסכם החלוקה בכ”ט בנובמבר הותיר את גוש היישובים הצפוני מחוץ לגבולותיה של מדינת ישראל העתידה לקום אך התושבים המשיכו להיאחז בקרקע. החודשים הראשונים של הלחימה הראו כי בכוונת הפורעים הערבים לבודד את ההתיישבויות על ידי חסימת דרכי הגישה אליהם, ולבסוף לתקוף אותן.
נווה יעקב היווה נקודת יציאה לפעולות ומארבים כנגד הפורעים, אך התנועה בכבישים הפכה מסוכנת יותר ויותר. שיירות ורכבים שהיו בדרכם לישובים הותקפו, ומבצעים של מטה ההגנה לא צלחו. לוחמים ואזרחים רבים נפלו על הדרך מצפון לירושלים, ובחג הפורים נותק הקשר עם הישובים והחל מצור.
בחודש אפריל הדרדר מצבם של הישובים עד כי הופצו שמועות שנווה יעקב נפלה. תושבי היישוב יצאו לעיתונות כשהם מצולמים אוחזי נשק לאמור – אנחנו פה!
בסוף החודש הוחלט על פינוי הנשים והילדים.

הקרב האחרון
ב-14 במאי, הגיע הלגיון הירדני והחל בהתקפה על עטרות. ניתנה הוראה לפנות את הישוב והתושבים יצאו דרומה לכיוון נווה יעקב, לאור פצצות התאורה הרחוקות שבישרו להם על הקמת מדינת ישראל.
בבוקר ה-16 במאי התחדשה ההתקפה על נווה יעקב. בקשות עזרה נשלחו למפקדה בירושלים אך הקרב נמשך ועזרה לא הגיעה. הקרב נמשך שעות והמורל היה הנשק האחרון שנותר. בלילה נקברו ההרוגים, ושיירה של כמאה אנשים, חלקם פצועים, נסוגה להר הצופים שהיה בשליטה ישראלית.

וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם
אנשי הגוש הצפוני הפסידו בקרב על ביתם והפכו לפליטים בארצם, אך לימים הקימו את המושב בני עטרות והרחיבו ישובים קיימים. כיום על אדמת נווה יעקב נמצאת שכונת נווה יעקב ועל אדמת עטרות – אזור תעשייה. מצפון לירושלים שכונות ויישובים, חקלאות ותעשייה ושוב – הר הטרשים פורח!

אולי יעניין אתכם:

הם היו חמישה

הם היו חמישה מאת: יואב יאיר עולים בהרי ירושלים, מהזרימה החורפית בנחל מוצא ועד גיבורי קיבוץ מעלה החמישה וקיבוץ קריית ענבים לפני שאתמקד בכתבה על

קרא עוד »

ירושלים של גגות וחצרות

ירושלים של גגות וחצרות מאת: יואב ערמוני תמונות מסיור של חורף בעיר העתיקה בירושלים רחוב מוריסטאן חצר ההוספיס הלותראני מתחם מגדל דוד חצר המרכז הלותראני

קרא עוד »

מתגלגלים מימי דוד המלך

מתגלגלים מימי דוד המלך מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל כשהסגווי מוליך אותנו מטיילת ארמון הנציב ומראה העיר העתיקה ועד נופי מדבר בצל הגשם “חיה” מוזרה

קרא עוד »
נגישות