ירושלים השביל סביב לה

גם לעיר הבירה מגיעה טעימה משביל ישראל. יצאנו לבדוק ברגליים

כשנסלל שביל ישראל היו רבים שתמהו והתרעמו על כך שהשביל לא עובר בירושלים, ואכן לפני כשנה וחצי שונה תוואי השביל ועתה הוא חולף בתוך העיר ובקטע זה של השביל יהיה טיולנו הפעם.
איך מגיעים?
אם אנו עם שני רכבים – רכב אחד יושאר בחניה של מצפור ארתור רובינשטיין או בכניסה ליער עמינדב, על כביש 2877, כמה מאות מטרים לפני יד קנדי.
את הרכב השני צריך להשאיר באזור של כיכר עין כרם בה נפגשים הכבישים 386 ו-395. יש מספר מפרצונים בהם ניתן לחנות לכיוון עין כרם – וניתן גם לחנות בשולי כביש הגישה שמוביל לבית הספר החקלאי, כ-350 מ’ לפני הכיכר בכביש 395.
כיכר עין כרם היא נקודת ההתחלה שלנו.
המסלול:
אנו נתחיל לצעוד מכיכר עין כרם לכיוון שכונת עין כרם בעלייה קלה – בצדו השמאלי של הכביש (כשגבנו לבית החולים) ולאחר כ-250 מ’ הסימון של שביל ישראל ייקח אותנו שמאלה לשביל צר. אחרי כ-250 מ’ השביל פונה ימינה ואנו נמצא את עצמנו בשביל רחב בתוך מטע זיתים. נעבור מימין נקודת שאיבה ולאחר כ-600 מ’ נפנה ימינה ליד שלט של “עמק התימנים”.
במזלג הראשון שמולנו נפנה שמאלה ומיד לאחר מכן שוב שמאלה, ונעלה בגרם מדרגות קסום שבסופו נגלה ששמו היה “מדרגות גן העדן”. בסופן של המדרגות נפנה לרחוב הראשי של שכונת עין כרם. נעבור את בית הכנסת המרכזי של השכונה ואת הכנסייה והאכסניה שלצדה ולאחר כ-500 מ’ נראה מימין לנו שירותים ציבוריים, נחצה מולם את הכביש עם הסימון ואחר כ-200 מ’ נפנה ימינה, וישר אחריה נראה שלט שמכוון למדרגות הרפאים שמפנה ימינה – אבל אין מה לחשוש, אנו פונים במזלג שמאלה בכביש צר שמסתיים לאחר כ-150 מ’ והופך לשביל צר ותלול שמסתיים אחרי כק”מ, ולאחריו נצעד על קו גובה מישורי בחורש נעים. נעבור ספסל עם נוף מדהים שלידו 2 בורות חצובים באבן, ולידו השביל חותך ימינה ומולינו נשקף נוף מדהים של אגם בית זית.
נמשיך עם השביל שלאחר כ-300 מ’ יתעקל שמאלה בעלייה שוב, ובסופה נמצא את עצמנו ליד הגדר של מרכז אלווין. בסוף הצעידה לאורך הגדר נראה משמאלנו מגדל מים ונגיע לרח’ הנרייטה סולד ונעבור על פני חזית המקום. לאחר צעידה קצרה נעבור את הכביש, נעלה בגרם מדרגות קצר ונמצא את עצמנו ברח’ איסלנד. לאחר הליכה של כ-300 מ’ נפנה לרח’ ניקרגואה וימינה ולאחר כ-400 מ’, נפנה לרח’ פנמה ימינה, נחצה את הכביש מול גן משחקים גדול, נרד 3 מדרגות וניכנס לעמק לבן עם השילוט.
נעבור ליד השלט של גן המקווה, המקווה העתיק והמתקנים החקלאיים שנמצאים בתחילת השביל ונצעד בתוך העמק הפורח כ-2 ק”מ שבסופם נגיע למתחם של עין לבן ששופץ לאחרונה.
לאחר הפסקה ומנוחה בעין לבן (אם מים קרים לא מפריעים לכם באמצע החורף, תיהנו בזהירות) נמשיך עם השביל. נרד במדרגות עד לכביש הגישה לעין לבן מכיוון גן החיות התנכ”י ונפנה ימינה. נצעד בדרך עפר רחבה כ-3 ק”מ כשהנוף הירוק והצמחייה מולנו בסוף החורף מרהיבים, ונגיע לעין אל בלד שנקרא עין איתמר – על שמו של איתמר דורון, שנרצח במקום בכ”ג בתשרי תשנ”ט.
נמשיך עם סימון השביל עוד כ-500 מ’ – והשביל מתחיל לעבור בחורש דליל. לאחר ק”מ בשביל הצר שבחורש, השביל פונה ימינה, ולאחר כ-100 מ’ נוספים מגיעים למזלג שבילים. מי שירצו יוכלו להמשיך לעין קובי – מרחק של כ-2 ק”מ (ואם תכננתם זאת מראש אז גם להשאיר שם את הרכב – אולם המקום פחות בטוח להשארת רכבים). פנינו ימינה לכיוון חניית הרכב, ליד יד קנדי – כ-2.5 ק”מ במעלה ההר.
לפני הכניסה לרכב, שהשארנו ליד חניית מצפור ארתור רובינשטיין, מומלץ לגשת למצפור ולהתרשם מהנוף המרהיב ומצורת הפסנתר המיוחדת שלו.
שימו לב:
1. אחרי גשמים המסלול חלקלק ובוצי בחלקים רבים.
2. הפריחה באיזור הינה בסוף החורף, בשאר ימות השנה אין פריחה במסלול.
3. המסלול מתאים למשפחות עם ילדים שמסוגלים לטפס עליות תלולות (יש כאלו 2 במהלך המסלול).

אולי יעניין אתכם:

נגישות