נאמנות ללא גבולות

איזו בשורה מביאה התורה בפירוש מושג הנאמנות והאם לנו ולאלוקים יש יחס של נישואין?

בפרשתנו אלוקים מזכיר את הנאמנות שהוא מייחס לעם ישראל:
“וְאַף-גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם”

התגלית הגדולה של המושג “נאמנות” על פי התורה היא באהבה שאינה תלויה בדבר.
ההגדרה לנאמנות במילון היא:
“מהימנות, אמון, אמונים, שמירת אמונים, מסירות וכו'” – במילון המילה נאמנות מוחלפת במלים נרדפות ובדוגמאות דומות, אך לפי ההגדרה הזו אנחנו לא באמת מגלים את מהות הנאמנות ואת גבולותיה.
היהדות מרחיבה את גבולות הגזרה של הנאמנות לכזו שאינה תלויה בדבר ואינה בנויה על אינטרסים הדדיים. ההבנה הפשוטה היא שנאמנות בנויה על אמון, אבל כשיש בגידה באמון אזי הנאמנות נשברת.
החידוש הגדול של היהדות היא שנאמנות אמיתית אינה ניתנת לשבירה מכיון שהחיבור בין הנאמנים הוא מעבר לאינטרסים ולהתנהגות, והוא נוגע למה שצריך לקרות ולא למה שקורה בפועל במערכת היחסים.
עם שבוגד באלוקיו או בעל שבוגד באשתו, לכאורה אינו נאמן, אבל אם הקשר ביניהם חצוב מאותו שורש אז אין להם ברירה אלא להמשיך את הקשר ולבנות אותו כדי להשיג את ההרגשה ההדדית ביחד. הדימוי החריף שקושר את העם עם אלוקיו ליחסים בין בעל ואישה מאתגר את המחשבה האנושית בהגדרת המושג נאמנות, וזוהי מטרת ההשוואה.

אחת מהדוגמאות ל”מחנה אימונים” שמעביר אותנו אלוקים בניסיון לעצב בתודעתנו את המושג נאמנות כמושג שאינו תלוי בדבר, אנו מוצאים אצל הנביא הושע.
הושע לפי הציווי לוקח לאשה את גומר בת דבליים. לאחר החתונה היא לא נשארה נאמנה להושע וממשיכה בדרכה הנלוזה. הושע נקרע בין אהבתו אליה לבין כעסו על הבגידות האין סופיות שלה.
לאחר המקרה הטראגי של הושע עם אשתו, אלוקים משוחח על הושע ובמעבר חד ומבריק הקב”ה מוביל אותו מהמצב האישי שלו למצב האומה. המקרה של הושע עם אשתו הוא המקרה של אלוקים ביחס לעם ישראל.
אלוקים אומר להושע: הדבר הנכון לעשות זה לעזוב את בני ישראל, הייתי צריך לקרוא להם לא-עמי כפי שאתה קראת לבנך. אבל תבין דבר אחד, אומר אלוקים להושע, האהבה שלי לעם ישראל לא מסתיימת, וזה ההבדל ביני לבינך, הנאמנות של לעם ישראל היא טוטלית ואינה תלויה בדבר, אהבתי אינה כרוכה ביחס הדדי והיא איננה כפופה לאינטרסים.
אפילו שבני ישראל יחטאו אני אמשיך לאהוב אותם ותמיד אשאר נאמן אליהם. נכון שבתקופות מסוימות אסתיר פני מהם, כפי שאתה הפנית עורף לאשתך, אבל תמיד אשאר נאמן לקשר הזה בינינו – כיון שהוא קשר בל ינותק.

נבואתו של הושע היא כל כך נועזת. האם לנו ולאלוקים באמת יש יחס של נישואין?
האם אלוקים צריך אותנו כדי להשיג איתנו ביחד דברים שהוא לא יכול להשיג לבד?
נבואתו של הושע מסבירה שהקשר לא נוצר מצורך אלא ממציאות:
אלוקים הוא מלך מלכי המלכים – אבל בלי נתינים אין מושג של מלכות. עם ישראל מוציא את אלוקים לאור, הוא מגלה אותו ויחד בשותפות אמיצה הם משיגים דברים אדירים.
נישואין לא נוצרים מלחץ או כפייה אלא ע”י מילים, נישואין במהותם הם יותר מכמה חובות או שותפויות, נישואים הם (כדברי הרב זקס) : חוק שתחום באהבה ואהבה שמתורגמת לחוק.
לפי המטאפורה הזו של הושע, היהדות היא יותר מספר חוקים, או חוקה לעם, ואפילו יותר מהצופן הגנטי של הקוסמוס כפי שתיארו המקובלים. התורה ומעמד הר סיני הוא כתובה, הוא מסמך של אהבה וההתחברות בין איש לאישה.

בסוף נבואתו של הושע אנחנו מוצאים את אחד הפסוקים הכי יפים שאנו אומרים כל יום בהנחת תפילין:
“ואֵרַשְׂתִּיךְ לִי, לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי, בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ, אֶת-ה'”
האהבה והנאמנות של אלוקים אלינו היא ללא גבולות כך, הוא אומר לנו, שאו מאורסים אליו לעולם –ע”י צדק ומשפט ע”י מעשה חסד, ועל ידי אמונה בו.

וכפי שאלוקים מגלה לנו נאמנות מהי, כך אנו צריכים להדבר בדרכיו ולנסות ליצור נאמנויות כאלה בעולמנו, נאמנויות שאינן תלויות בדבר, שאינן בנויות על אינטרסים אלא בנויות על חיבור נשמתי עמוק בין הנפרדים ולהביאם לידי דבקות. נאמנות ללא גבולות.

אולי יעניין אתכם:

הנותן ליעף כח

הנותן ליעף כח מאת: אבי ציטרשפילר, “חוות דרך התבלינים” 5 צמחי מרפא שיכולים לסייע לבעיות עייפות רבים מאיתנו קמים מהשינה עייפים, חשים חוסר אנרגיה, בקושי

קרא עוד »

קצת פפריקה לחיים

קצת פפריקה לחיים מאת: אבי ציטרשפילר, חוות דרך התבלינים למה הפפריקה כל כך בריאה לנו? הנה התשובות – וגם מתכון למשחה אחד התבלינים המרכזיים במטבח

קרא עוד »

טעם החיים

טעם החיים מאת: אבי ציטרשפילר, “חוות דרך התבלינים” אין בית בלי תבלינים – אבל כדאי לדעת איך לבחור אותם תבלינים הם מוצרי חובה בכל מטבח

קרא עוד »
נגישות