להציל טיול "בעזרת השם"

בעזרת איזה שם בדיוק (חוץ משמו יתברך) ניצל הטיול להרי האנדים שכמעט נהרס כליל?

ההפגנה השבוע של עובדי חברת התעופה "אל על" והאיום המרחף ב"השבתת הטיסות" החזירה אותי כמו בצליפת שוט אל אירוע של הצלת טיול, שכמעט עלתה לי בנפילה קולוסאלית של טיול הדגל מבית חברת הטיולים הגדולה שהקמתי לפני 36 שנים. טיול הרי האנדים, תרבויות אמריקה הלטינית וקרחוני דרום אמריקה.
האירוע הזה התרחש באחת ממדינות אמריקה הלטינית, מדינה בה הדרכתי רק שבע או שמונה קבוצות עד לאותה שנה. מדינה עם משמעת עבודה ויושר נמוכים מהממוצע העולמי. אבל המפגש הדרמטי עם הרי האנדים המופלאים, עם הנופים עוצרי הנשימה, התרבויות המרתקות, הנופים הקסומים בין אגמים, קרחונים ותופעות טבע מהפנטים אינו מאפשר לאוהבי הטיולים בעולם לדלג על ארץ זו. למרות שמנהלי התעופה והתיירות בה עורמים לעתים קשיים ושביתות תעופה, שיש בהן כדי להרוס לך ברגע טיול שעמלת קשות, שנה או שנתיים, להכין עד הפרטים הקטנים ביותר.
בתחילת שנות האלפיים התארגנה קבוצה נפלאה מהעילית שבציבור הדתי בישראל, ל"ו מטיילים, רבים מהם משפטנים בכירים, חלקם מחשובי המרצים באקדמיה ואנשי עסקים.
בהגיענו לאחת העיירות הקסומות בין הרי האנדים, בעוד כולם "מרחפים בגבהים" מהנופים ומפלאי הטבע, כמעט בקצה העולם, התבשרנו לפתע שחברת התעופה, החברה היחידה בעולם שטסה לקצה זה של כדור הארץ, שוב הכריזה שביתה ושוב הותירה בשדה התעופה הסמוך כאלף תיירים.
הדעת אומרת שמיד מחפשים רכבת או אוטובוסים להסתלק בהקדם ובכל מחיר. אבל לא כן בעיירה שהרכבת וקווי האוטובוס מרוחקים ממנה כ-3,000 ק"מ, "שנות אור" במושגים של תיירים.
אני בהלם. איך מודיעים לפרופסור יעקב נאמן, לפרופסור יוסף גולדברג ולשאר החברים שהטיול שלהם נהרס, כאן ועכשיו? 
רונאלדו, סוכן הנסיעות המסור שלי זה למעלה מעשור, מנסה להרגיע אותי בהגיון ובסדר לטיני: ראשית, הוא אומר, "אין לכם מה לדאוג. הטיסות של היום לא נחתו כאן ולא יסלקו אתכם מהמלון, למרות שחלף מועד האירוח שלכם כאן. פשוט לא נחתו כאן תיירים אחרים… שנית, הוא מוסיף – השביתות האלה מתקיימות, פעם-פעמיים בשנה… והן קצרות. שביתה כזו נמשכת בין שבוע לעשרה ימים…" אני מקווה שרונאלדו לא מזהה אצלי סימנים של תדהמה והלם. "היום, אני לוחש לרונאלדו, חטפנו "טיל חיסול הטיול", אני כמעט צועק. "אתה מבין מה זה להיתקע כאן שבוע עד עשרה ימים"?
מה עושים? לפנינו עוד שבוע של טיול בארצות אחרות, שלוש טיסות פנים בתוך היבשת הענקית, עבורם שילם כל מטייל למעלה מאלף דולר. ובנוסף לכך, בעוד מספר ימים עלינו להגיע לאחד הקרנבלים הגדולים בעולם, אולי הגדול מכולם. הכרטיסים, המלונות, תפילות שבת, מפגשים וארוחות כשרות ממתינים לנו וכבר שולמו בקהילות היהודיות…

יהודי לא מרים ידיים
הסברתי לקבוצה את המצב. מתח ותדהמה חתכו את האוויר. "מה האלטרנטיבה? שאלו מיד, ואני משיב בלחש: "יחד שמענו מהסוכן שאין אלטרנטיבה".
"חברים יקרים, אני לא נכנע" – טרם ידעתי על מה אני מסתמך. "נלמד ונעשה הכל לצאת מכאן", אמרתי ופניתי לסוכן רונאלדו. "תשיג לי פגישה עם מפקד חיל האוויר הקרוב, אני רוצה למסור לו ד"ש ולספר לו על חיל האוויר בישראל". האם זיהיתי אצל רונאלדו חיוך של רחמים? "על הדרך הזו עוד לא שמעתי, הוא מחייך, אשתי ואשתו חברות טובות כמו שסיפרתי לך ואני מוכן לנסות".
"לא תאמין", הוא שב מתלהב, "מפקד הבסיס, ישמח לשוחח איתך". אני מחליף בגדים ואנו "טסים" לשער בו סוכם שיקבלו את פנינו. לא העליתי על הדעת שאלוף משנה אדריאן וסגנו יקבלו את פנינו ב"מיני" מסדר צבאי, יחד עם 3 שורות של תריסר חיילים. "איזה מזל שהחלפתי בגדים", לחשתי לרונאלדו והוא עונה לי, "כשתשב איתו, אני מסתלק. יש לי אלף תיירים תקועים בשדה".
שמחתי. פתח של תקווה, עדיף לנצל בארבע עיניים. בלשכתו סיפר לי אדריאן: "השתלמתי בחיל האוויר האמריקאי, עם קבוצת טייסים מישראל. אתם הטובים בעולם… אתה מכיר ודאי את בן אליהו, הוא טייס מוצלח ביותר", ועוד שבחים ודברי הערצה קירבו אותנו לאווירה, בה יכולתי לספר לו על מצוקת הקבוצה ועל החובה להציל את המצב.
כאן התרחש הנס המיוחל.
הזכרתי את השם "בן אליהו", סיפרתי שאני מכיר אותו, פניו של אדריאן זהרו מאושר. "קראתי לו בהשתלמות בארה"ב "בן" והוא קרא לי "אדרי", סיפר האיש באושר.
עבורי היה זה האות: "אדי" יוציא אותנו ואנו נציל את הטיול בעזרת השם. גם בעזרת השם "בן אליהו". הסוכן רונאלדו השתעמם והסתלק ואלוף משנה "אדי" התקשר מיד לידיד שהציע להטיס את הקבוצה ליעד הבא "תמורת סכום סביר…"
"הלילה יהיה כאן המטוס ומחר בשבת אתם כבר ממשיכים הטיול שלכם", הוסיף.
נרגש עד השמים, אני מזנק אל אדי, מצדיע לו תוך צעקת "שאפו" וחיבוק ששנינו הזכרנו בירושלים, שלוש שנים מאוחר יותר, כשאירחנו אותו ואת רעייתו בבירת ישראל.
כעת הגיע תורו של אל"מ "אדי" לחטוף הלם כשהסברתי: "אנו משתוקקים לעוף מכאן אבל לא נטוס בערב שבת, אלא במוצ"ש". הוא נדהם ושאל: "אתם מקפידים אפילו בקצה העולם?". לאחר שיעור על קדושת השבת בכל העולם, ולאחר שהתפללנו ערבית במוצ"ש, הזדרזנו לעלות לטיסה הגואלת.
את "טקס ההבדלה" שקיימנו במטוס, בניצוחו של אברהם שגיב, ודאי לא ישכחו המטיילים לעולם.
חצי שנה לאחר האירוע קיבלו כל המטיילים בחזרה את כל הכסף ששולם בעבור טיסה בלתי נשכחת זו. זאת הודות לשירותים המשפטיים, ללא תמורה, של משרדם של המטיילים, פרופ' יעקב נאמן ועו"ד צבי רפפורט.

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות