על קוצים וקיצוצים

סוגיות בפגישה עסקית, נסיעת עסקים וגילוח בספירת העומר

אתה יודע שזו הולכת להיות עסקת חייך, הצדדים עמלים לחבר עסקה חובקת עולם כבר חודשים רבים והנה מגיע המייל המיוחל שמזמין אותך לחתימת העסקה בבירה אירופית או בעיר עסקים במזרח הרחוק. מבט קצר בלוח השנה מיד מעלה את השאלה: הנסיעה חלה בימי ספירת העומר, בהם אנו נוהגים שלא להתגלח. כיצד תופיע לפגישה עסקית גורלית עם קוצי הספירה? האם בכל זאת יש מקום להקל ולהתגלח? התשובות בהמשך…
אבל כמו תמיד, הצעד הראשון שלנו יהיה לנסח את השאלה: איזה סוג של תספורת או גילוח נאסרו בספירת העומר? מהן הנסיבות בהן ניתן יהיה להקל? שאלה זו קשורה כנראה קשר הדוק לסיבות ולמקור מנהגי האבלות בימי העומר. המקור הראשון לניהוגי אבלות בספירת העומר מופיע בגאונים (רי”ץ גיאת על פסחים) ושם הוזכר איסור נישואין בלבד. לדעת הבית יוסף (תצג), הראשון שהזכיר איסור תספורת הוא ר”י אבן שועיב (ספרד, המאה ה-13). עם זאת מרבית המקורות הקדומים שמזכירים איסור זה אינם מפרשים איזו תספורת בדיוק נאסרה. אם נשווה זאת לאיסור תספורת באבלות, נמצא שבהל’ אבלות ישנה אבחנה בין תספורת הראש לתספורת הזקן. הרמב”ם (הל’ אבל פ”ה) טוען כי האיסור הבסיסי הוא איסור תספורת הראש, וגילוח הזקן מהווה רק תוספת לאיסור הבסיסי.
נקודה נוספת: כאשר מדברים על הלכות אבלות חייבים לזכור כי הלכות אבלות אינן מקשה אחת, שהרי אין אבלות שבעה כמו אבלות שלושים או י”ב חודש. ולכן כאשר נשאל את עצמנו אם ישנו היתר להתגלח בנסיבות שונות בספירת העומר, נצטרך לברר אף מהי רמת האבלות בימים אלה. עד סוף אבלות שלושים, איסור התספורת הוא טוטאלי וגורף ואילו לאחר שלושים, בי”ב חודש, האיסור הוא יחסי -וכמו שמגדירה זאת ההלכה: “עד שיגערו בו חבריו” (הל’ אבל, פ”ו). ברור שהגדרה זו משועבדת לנוהג המקובל בחברה, ואם כן אדם הרגיל להתגלח בכל יום כבר הגיע לשיעור גערה לאחר יומיים-שלשה.
דברים אלו בוודאי יכולים להיאמר ביחס לרמת האבלות של ספירת העומר. ואכן, כך שמעתי לא פעם ממו”ר הגאון הרב אהרן ליכטנשטיין זצ”ל. לדעתו האיסור מותר מעיקר הדין כאשר רמת האבלות היא י”ב חודש, האדם הגיע לשיעור גערה ויש צורך כלשהו להקל. גם הרב משה פיינשטיין נדרש לשאלה זו (אג”מ ד, קב) והניסוח שלו מעניין אפילו יותר: “הנה אם אחד עוסק באיזה מסחר למלאכה שאם לא יסתפר את זקנו בימי הספירה… יהיה לו הפסד ממון, אז מותר כי לא נהגו במקום הפסד”.
בעוד שהרב ליכטנשטיין דן בשאלה במסגרת הל’ אבלות, הרי של דעת הרב פיינשטיין היות ומדובר במנהג הרי שהמנהג כלל לא נאמר במקום שבו יש הפסד ממון. ברור אם כן לאדם שאמור להגיע לפגישה עסקית חשובה בימים אלו ישנו היתר להתגלח. כמובן שהשלכה מעשית נוספת של דיון זה היא שאלת הגילוח לכבוד שבת בימי הספירה. השאלה הנדונה כאן היא הקונפליקט בין הלכות אבלות לכבוד שבת. האם כבוד שבת יש בו כדי לדחות את חובת האבלות הספירה? לא מעט מראשוני אשכנז (רש”י, תוס’, תוס’ רא”ש) סברו שאכן כך הוא, ולכן יש היתר בספירת העומר להתגלח לכבוד שבת. למרות שהיתר זה לא הובא בשו”ע ישנם לא מעט אחרונים בדורנו שסברו שיש חובה לעשות כן לכבוד שבת (הרב הרשל שכטר בשם הגרי”ד סולוביצ’יק זצ”ל ויבדל”א הגר”נ רבינוביץ שליט”א).
הכותב הוא ראש מערך הכשרות ‘צהר פיקוח מזון’ ומומחה לחומרי גלם וכשרות תעשייתית

אולי יעניין אתכם:

ניגונים וקדושה בצפת

ניגונים וקדושה בצפת | טיול בשבוע / כתב וצילם: קובי פינקלר ניגונים וקדושה בצפת אווירה, ריחות, סגולות והרבה קדושה יש בצפת, אחת מארבע ערי הקודש.

קרא עוד »

אל הגולן, אל הדובדבן

אל הגולן, אל הדובדבן תמונה אחת שווה / יואב ערמוני ראשית האביב, הקורונה בסביבה אבל כבר לא ממש מורגשת והימים ימי קטיף דובדבנים בגולן. זה

קרא עוד »

בין שפן להרדוף

בין שבין שפן להרדוף בהובלת זאב שפירא, טיולי יום שישי בהר חברון / הדרכה: ד”ר חזי הורן ונועם שפירא / כתיבה וצילום – ירון בוצר כרמל ישנם

קרא עוד »
נגישות