עולים אל הקודש

והבאתי אתכם אל הארץ – מוסריות מינית כמדד לקיומנו בארץ ישראל

מטרת יציאת מצרים היתה לא רק שחרור מבית עבדים, והפיכת העם לעבדי ה’ הנודדים במדבר, אלא המטרה הסופית היתה עם ישראל כמקים ממלכת כהנים וגוי קדוש בארצו: “וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'”.
מדוע בני ישראל חייבים פיסת אדמה?
את הפתרון לדילמה זו ניתן למצוא בקושייה שעולה מפרשת העריות הנמצאת בפרשתינו. פרשת העריות מסתיימת בפסוקים הבאים:
” אַל-תִּטַּמְּאוּ, בְּכָל-אֵלֶּה[…] כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם”.
הרמב”ן שואל: בעונשי התורה צריך התאמה מסוימת בין העונש לחטא, כשעם ישראל מזניח את המצוות התלויות בארץ אזי הוא לא ראוי לשבת בארץ והוא גולה – “כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה, תִּשְׁבֹּת, אֵת אֲשֶׁר לֹא-שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם, בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ” – אך מהי ההתאמה בין חטא בעריות לגלות מן הארץ?
הרמב”ן מביא את דברי התלמוד (כתובות קי ע”ב): “כל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוק”. הסבר זה לקשר בין קיום התורה לארץ ישראל, יוצר קשר מיסטי בין פרשת עריות למגורים בארץ אבל עדיין זה לא מסביר מדוע דוקא אי קיום פרשת העריות גורמת לגלות ולא פרשת תפילין או ציצית?
כדי לענות על שאלות אלו אנו נצטרך לצאת למסע זריז בספר בראשית.
בתחילה “תכנונו של הבורא” היה שהאנושות תהיה בעלת חופש בחירה לעשות את רצון הבורא. אך האנושות בחרה אחרת: אדם וחוה חטאו. קין רצח את הבל, ותוך זמן קצר הארץ מלאה חמס, המבול הגיע והעולם התחיל מחדש עם נח ובניו. אך כעבור זמן קצר, בני האדם נחלו מפלה שנית ומרדו באלוקים במגדל בבל.
בשלישית הקב”ה בוחר בדרך אחרת שתביא את האנושות להכרה בבורא עולם – הפעם לא על ידי חוק פרסונלי (לאדם וחוה) ולא על ידי חוקים אוניברסליים (נח ובניו), אלא על ידי יצירת מודל לחיקוי: אברהם, שרה וילדיהם. אברהם נבחר כי הוא ידע לשמש מודל לצדקה ומשפט: “כִּי יְדַעְתִּיו, לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו, וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט”. הוא אמור להיות אב המון גויים ולהנחיל את מורשתו לשאר באי עולם. דרישתו של אלוקים מאברהם, “לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך”, מסמלת מודל חדש של הפצת הדרישה האלוקית לצדקה ומשפט.
הקב”ה דורש מזרעו של אברהם להיות מודל לחיקוי עבור האנושות. הדרישה היא לבנות מודל של סביבת מגורים ארצית שאותה יהיה אפשר לשעתק לשאר העולם. ארץ וחברה המתאפיינים בצדק ושלטון החוק, ברווחה, בדאגה לעניים, בעזרה לפגיע ולחלש, חברה שבה כולם יהיו שווים תחת ריבונות של הקב”ה: “וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם–כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים: אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה”.
על מנת שעם ישראל יוציא מן הכוח אל הפועל את מטרתו להיות מודל לחיקוי לשאר העמים הוא זקוק לארץ, לבית, למקום במרחב. אך מהי אבן הבוחן האם עם ישראל מביא לידי מימוש את האידיאלים של צדקה ומשפט בארצו?
פרשת העריות נתפסת בתורה כאבן בוחן למוסריות, למימוש האידיאלים האלוקיים של צדקה ומשפט. כל קיום המצוות נבחן ביחס בין המינים וברמת הקדושה החלה ביניהם. ניתן לומר שהיחס למיניות הוא הברומטר של הקיום של עבודת האלוקים ושרמה מוסרית גבוהה בתחום העריות מעידה על רמה רוחנית גבוהה בין אדם לחברו, שכן אין התורה תופסת את המיניות כבחירה או העדפה אלא כקוד מוסרי המעיד על חוסנו הרוחני של העם.
הפרק האחרון של פרשתנו מבהיר לנו שהצורה הבסיסית בה אנו מנהלים את חיינו והמוסריות שלנו קשורה לארץ בה אנו יושבים,. אם אנחנו לא מוסריים, כל תפקידנו בארץ בטל ומבוטל, אין סיבה שנהיה עם או לאום או אומה – וכשכאלו אין לנו צורך בארץ או מרחב גיאוגרפי.
זה הקשר הגורדי של העם ומטרותיו וארצו.
70 שנה למדינת ישראל הריבונית והעצמאית בעת החדשה, ואכן היא ראשית צמיחת גאולתנו, אך עלינו לתמיד לשים לב לאותו ברומטר מוסרי שמתריע ומודד את רמתו הרוחנית של העם המצדיקה את קיומו כאן בארץ.

אולי יעניין אתכם:

מחזירים עטרת ליושנה

נחל השודדים, מלכה צלבנית ושמן הזית המשובח של ראש הממשלה לשעבר: טיול היסטורי עתיר הפתעות מעפרה לעטרת כתבה מרכזית גיליון 166 – קום והתהלך בארץ

קרא עוד »

אל ארצי.

עין תות, שבע אחיות וצינור חצוב בסלע – סיור תנ”כי מהישוב בית אל למעלה מכמש, ושאלת מיליון הדולר: איפה היא בית אל המקראית? קום והתהלך

קרא עוד »

בעין הלבנה

בעין הלבנה הדריך וכתב: יצחק אריאל | יזם והפיק: עמית אררט | צילומים: דר’ זאב רוטקוף קריאות שמחה וצהלה וקפיצות למים הקרים בשעה 23:00 בלילה

קרא עוד »
נגישות