צלילים בירושלים

ירושלים של שבת וירושלים של חול; של שוק, של תפילה, של חוויות. כתב "נופשים" מגיש כמה המלצות עדכניות מהעיר שחוברה לה יחדיו

ממרומי מרפסת התצפית בהיכל שלמה, במרכז ירושלים, נראים בתיה של בירת ישראל בצורה שונה ומיוחדת.
בתים עם גגות אדומים לצד מגדלים, חד-קומתיים לצד בתים רבי קומות, צריחים לצד כיפות ומעקות, רחובות סואנים לצד סמטאות שקטות, שווקים הומים לצד תלמודי תורה שוקקי לימוד ובעיקר המון מטיילים ההולכים ברחובותיה. דומה שאין לך תיאור יפה יותר של הפסוק “ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה” (זכריה ח’, ג-ה).
אם כזה הוא התיאור לימות החול, על אחת כמה וכמה נכון הוא לימי השבת והמועדים. לפתע באחת, כמה דקות לפני כניסת השבת, העיר הולכת ונרגעת. צלילים חדשים יורדים על ירושלים של זהב.
אנשים אחרונים ממהרים משוק מחנה יהודה כשסליהם בידיהם, הכנות אחרונות לקדושת השבת וצפירת האזעקה מודיעה על כניסת המועד.
דומיה נופלת על העיר. שטף המכוניות הולך ומתמעט, קול הסוחרים נדם ורק קולות וצלילי הילדים הממהרים עם הוריהם למקום התפילה תופס את האוזן.
נכונים הם הדברים לכל אזורי העיר, אך בעיקר בשנים האחרונות באזור העיר העתיקה. שדרות אלרוב ששקקו עד לפני כמה שעות חיים מהמולת הקונים הופכים למעין מעבר ענק של אנשים לכיוון העיר העתיקה, הרובע היהודי והכותל המערבי. מכל תפילות השבוע אין לך מראה יפה יותר מאשר אלפי הצובאים על כל משעול ורגב ברחבת הכותל. צלילי התפילה מתערבבים כאן בעשרות נוסחים: חסידים לצד ליטאים, עדות המזרח לצד תפילה בנוסך קרליבך – והרשימה ארוכה.
כיכר המוסיקה
על פי האגדה, המוסיקה העברית הקדושה נפוצה בעולם לאחר חורבן בית המקדש. המנגינות המופלאות של בית המקדש התערבבו בין שבעים אומות העולם וחדרו לתרבותן.
עכשיו, חזרו המנגינות האלו לירושלים. מתכנני כיכר המוסיקה רואים בחזון את המוסיקה בכיכר מהבוקר ועד הלילה במקצב ובצליל שיביאו לבאי הכיכר עונג, שמחה והרמוניה. דב, אחד מבעלי הסטודיו במקום, רואה בעיני רוחו את המציאות שתיווצר כאן: “הכיכר תהיה מקום בו יתקרבו הקהילות השונות של ירושלים, ספרדים ואשכנזים, חרדים ודתיים פחות, ישראלים ותיירים, עשירים ועניים, כל הלאומים האחרים החיים בעיר ומבקרים בה יזכו לשמוע את נגינתה”.
אחד הביטויים המעשיים לצלילי המוסיקה בנחלת שבעה הוא מוזיאון המוזיקה העברי החדש, שנפתח ברחוב יואל משה סלומון 6 והמכיל שבעה פרקים בהיסטוריה המוזיקלית של עם ישראל בתפוצות, המשולבים בהווי התרבותי העשיר שלהן.
המוזיאון מכיל שבעה חללים, כשכל חדר מוקדש לאזורים גיאוגרפיים משמעותיים בהתפתחות התרבות המוזיקלית היהודית: מרכז אסיה, מרוקו-אנדלוסיה, עיראק-סוריה-הודו-מצרים, אירופה ואשכנז, ארצות הבלקן, אפריקה ותימן והחלל העברי.
כל חלל מעוצב בסגנון אופייני לתרבות שהוא מייצג וכולל כלי נגינה עתיקים מתקופות שונות בהיסטוריה של העם היהודי, ברובם נתקלנו כאן לראשונה. כדי להשיג את הכלים הנדירים נסע אלדד לוי, מייסד המוזיאון, לארצות הרחוקות והביא אותם באופן אישי. את הכלים שלא הצליח להשיג הוא היה צריך לשחזר לפרטי פרטים על פי עדויות וספרי היסטוריה.
ההדרכה מתבצעת באופן וירטואלי חדשני, כשכל מבקר מקבל טאבלט עם אוזניות, כשעומד לרשותו המדריך “סבא לוי” המאויר. בכניסה לכל חלל וליד כל מקבץ כלי נגינה נמצא ברקוד שאותו סורקים בטאבלט ומיד מקבלים הסבר מפורט על החלל, וכמובן על כל אחד מכלי הנגינה השונים, עם אפשרות להאזין לטעימה מוזיקלית של כל אחד מכלי הנגינה.
אפשרות נוספת ומומלצת היא הדרכה מקצועית בימי א-ה ב-12:30, או שישי ב-11:30.
בסופה של התערוכה, לקול צליל הכלייזמרים בחדר הסמוך, חדר החלל העברי ובמרכזו דגם של בית המקדש. כדי לשמוע את צלילי שירת ונגינת הלוויים, מרכיבים משקפי תלת ממד ואוזניות מיוחדות בהן ניתן להצטרף לסיור ולחוות את עבודת הקרבת הקורבנות, הדלקת המנורה, הקטרת הקטורת ולשמוח בשמחת בית השואבה.

צלילים קולינריים במסעדת “תמול שלשום”

בין בתים עתיקים, שפעם שימשו את נגריה ובוניה של ירושלים (“ברחובנו הצר, גר נגר אחד מוזר…”) – שוכנת מסעדת תמול-שלשום.
כן. לא טעינו. זהו אכן שם אחד מספריו של שמואל יוסף עגנון ועל פני שטח וחצר של שני חדרים גדולים, 50 מקומות האחד ו-30 השני, וביניהם מרפסת, שוכנת לה המסעדה היפה ומהמיוחדת הזו.
תמול-שלשום היא גם חנות ומקום לקריאת ספרים. בין קשתות וקירות עתיקים נטועים מדפים עמוסי ספרים, ריהוט עתיק ותאורת נרות רכה. המקום כשר-חלבי בהשגחה מהודרת של רבנות ירושלים.
במסעדה מנעימים את קרביו של כל סועד באמצעות ארוחת פשטידות, לזניית חצילים ותרד, פסטה ברטבים קלאסיים ומתקדמים, יין טוב, פילה סלמון ברוטב תאנים ושרדונה ועוגת גבינה משובחת.
בימי שישי ישנה בנוסף לארוחה הרגילה גם ארוחת בראנץ’ הכוללת פלטות גבינות קשות ורכות, מגוון סלטים, גרנולה תוצרת בית, ריבות השף לחם מאפה הבית, חלת הבית, מגוון ממרחים ומגוון קינוחים, שתייה קלה, שתייה חמה.
ואיך אפשר להיכנס לשבת בלי דג חריימה משובח? אז גם לזה דאגו לכם כאן, והשף עשה בהחלט עבודה משובחת גם בתחום הזה. פשוט כיף ירושלמי. סלומון 5, טל: 02-6232758.
צלילים בשוק מחנה יהודה
בבית עתיק בן 200 שנה, על הגבול שבין שכונת מקור ברוך הוותיקה לשוק מחנה יהודה בירושלים, מתגוררים חן ואלון קורן יחד עם בנם בארי. שם, על גבול השוק, הם עושים את מה שהם הכי אוהבים – מבשלים ואופים ביחד במקום הכי ירושלמי שיש. הם חיים ונושמים את שוק מחנה יהודה, את הריחות והטעמים, את הטריות היומיומית ואת האנשים המיוחדים. כיום, חן ואלון מעבירים סיורים קולינריים בשוק, סדנאות בישול ואפייה וארוחות שבת בליווי סיפורים, שירים ושלל מטעמים.
סיורים קולינריים בשוק מחנה יהודה:
חן ואלון מקיימים סיורים קולינריים חווייתיים ברחבי השוק, הכוללים מעבר בין סמטאות השוק השונות וטעימות של מאכלים מיוחדים לצד אווירה ירושלמית ייחודית וריחות משכרים של מאפים ופירות טריים.
בסיור טועמים מנות מיוחדות מהשוק, בהן מעורב ירושלמי מסורתי, ברוסקטת חמאת כמהין עם קלף צ’דר ועגבניות מיובשות, חומוס לימון כבוש, מאפה חאצ’פורי ועוד. ניתן לתאם סיורים סביב נושאים שונים ומגוונים ואת אורך הסיור לבחירת המשתתפים.
בנוסף, הם מקיימים גם מגוון סדנאות חווייתיות של בישול ואפייה.

צלילי מנוחה
והיכן לנים ושוהים לבאים מחוץ לעיר הקודש? במקום שצלילי השבת נשמעים בו בכל פינה.
אם באתם לב, עמה וכמה כקבוצה, תחפשו בוודאי מקום השומר על צביון השבת בצורה הטובה ביותר. ארוחות משובחות פרי יצירתו של השף שלום קדוש, שגם ממרום גילו מסתובב כל העת כדי לוודא שתקבלו את הטוב ביותר, אוירה דתית (אפילו בשירותים הציבוריים יש נייר חתוך) , בית כנסת מסודר עם כמה מניינים, כיבוד לפני התפילה, סעודה שלישית וכל מה שנלווה לכך.
מצאנו את מלון לאונרדו פלאזה (לשעבר שרתון) במרכז העיר כיאה והנאה לכך. תוסיפו לכך את מיקומו מול בית הכנסת הגדול, היכל שלמה וישורון וקיבלתם גם ערך מוסף.
ומעל הכל – בתי מלון רבים יש בבירה, אך מצאנו כאן צוות שאוהב את המקום. היכן תוכלו עוד למצוא מנהל חדר אוכל המכיר את המקום כבר משנת 1978? רואים בעיניים את הניצוץ ואת האהבה שלהם למקום וזו בהחלט סיבה טובה לפקוד את המקום. הכשרות במקום היא מהדרין וזו בהחלט נקודה נוספת לטובתם.
לפרטים : 02-6298666.
אחרי השהייה, טיילו בנחת ברחובותיה של העיר. במרחק הליכה נמצאים בתיה של שכונת רחביה, מרכזה של העיר וגן הפעמון ואם תטריחו עצמכם עוד מעט אל תחמיצו טיש טוב ומעניין בשכונת מאה שערים.
הכי יפה? ב”תולדות אברהם יצחק”. סמוך לחצות הלילה זה הזמן הטוב להגיע. אבל זאת בתנאי שתקומו בזמן לתפילה. כי ירושלים היא וכל רגע הוא קדושה בה.

אולי יעניין אתכם:

שא נא עיניך

שא נא עיניך מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל גבעת ארטיס שבבית אל ממוקמת במקום שהוגדר בתנ”ך “שער השמיים” – אך היא בהחלט מציעה תצפית נפלאה

קרא עוד »

מדבר, לא מה שחשבתם

מדבר, לא מה שחשבתם מאת: שבתאי שירן, מורשת הגליל מחולות צבעוניים לגבי מים רוחשים בגבי ימין ועין ירקעם קְצָת דָּרוֹמָה לִבְאֵר-שֶׁבַערוּחַ בַּמִּדְבָּר נוֹשֶׁבֶת,שְׁבִיל לָעֲרָבָה יָרַד.

קרא עוד »
נגישות