בין סוסיא לבבא בתרא

סיור עמיתים בעיר הקדומה לאור המשניות ובין הטיפות

במרכז המבקרים החדש המשמש מבואת כניסה לאתר סוסיא הקדומה, התכנסנו כשעל הפרק – סיור מיוחד באתר לקראת פתיחת לימוד מסכת בבא בתרא בדף היומי.
לאחר הצטיידות פנימית במשקה חם אנו יושבים בצד ערוגות הכניסה המטופחות ושומעים על מיקומה הגיאוגרפי המיוחד של סוסיא בספר מדבר יהודה והנגב. בעוד אנו מזכירים את כמות המשקעים הדלילה באזור נוחתות עלינו כמה טיפות שהצטברו גם הם אל 290 המ”מ הממוצעים כאן. ההדרכה ממשיכה בסקירה זריזה של תולדות היישוב בהר חברון בכלל ובסוסיא בפרט. אנו מקנחים בפירוט הסקרים הארכיאולוגיים באתר החל מאמצע המאה ה-19 והחפירות שהתבצעו בו בשנות ה-70, ה-80 וה-90. אריה קליין מכין אותנו כבר בשלב זה לחידושים שונים במקום ולאופי המרתק של האוכלוסייה שחיה בו.
נכנסים. חולפים על פני כמה בורות מים אליהם נתייחס מאוחר יותר. בחצר הקבר שבפתח העיר אנו כבר צוללים אל מעמקי המשנה והתלמודים: מהו קבר סטנדרטי, מהי חצר הקבר ומתי היא נחשבת טפילה לקבר, כמה צריך להרחיק את הקברות מהעיר ומדוע כאן הקבר קרוב מדי, קבורה ראשונית וקבורה משנית. אריה מרחיב את יריעת הקבורה בישראל ובעמים בעת העתיקה. אנו יוצאים מהמתים אל החיים רק לאחר שאנו מתנחמים ממשל האב והבן שבמדרש תהילים.
אל מול בתי החומה אנו עושים אתנחתא תנכ”ית קלה ומזכירים את רחב הזונה שביתה היה בקיר החומה. ומיד גם כאן המשניות רצות בזו אחר זו: כמה צריך להרחיק אילנות מהעיר ומדוע, האם אפשר לכפות את התושבים לבנות חומה, גידול כלב בעיר ספר, האם מותר לצאת מהעיר להילחם באויבים בעיצומו של יום השבת.
טיפות נוספות שמצטרפות אל הממוצע השנתי הנמוך באזור ממריצות אותנו להתקדם לעבר החיזיון האור-קולי. ממש על ספו נעצר הגשם ואנו מנצלים את ההפוגה כדי לדבר על חצר השותפין. תיכף עולה וניצבת בפנינו המשנה הראשונה של מסכת בבא בתרא: “השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר…”. לאחר מכן מתפתחים דיונים על חלוקת שטח החצר, האם מותר לפתוח חנות בחצר, כפיית השותפים על בניית בית שער לחצר ופתיחת פתחים לחצר. אנחנו מסיימים עם ציטוט ברכתו של בלעם “מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל”.
נכנסים אל הסרט ומלווים את הסטודנט אורי פרידמן במסע חשיפת הסוד של סוסיא. יוצאים חזרה אל השטח ונכנסים אל ‘מערת הקשת’. וגם כאן פותחים את המקורות: האם מותר לחפור חלל תחת רשות הרבים? אריה מרחיב על שימושים שונים לחללים תת קרקעיים. הוא מחדד את העובדה כי יכול להיות חלל ש’יישכח מתחת לאדמה’ ברבות הימים, דבר העלול להיות מוקש וסכנה לרבים וליחיד.
מהמערה אל בור המים. גם כאן בית המדרש פועל באינטנסיביות. פותחים בלו”ז הלילי של דוד המלך ומצטטים את דבריו על הבור וחולייתו. דנים בדברי רש”י והתוספות בפירוש חוליה ומביאים ראייה מהברייתא במסכת יומא. מסיימים בר’ אליעזר בן הורקנוס הנמשל לבור סוד שלא מאבד אפילו טיפה.
נכנסים במהירות אל המערה הציבורית שבצד בור המים כדי לראות שגם כאן חז”ל לא פספסו: באילו תנאים מותר לחפור בור הסמוך לבורו של חברו.
מכאן רצים אל מנהרת המילוט וזוחלים בה תוך כדי מישוש העפר בתקווה למצוא מטבע מימי המרד הגדול או מימים אחרים.
מסיימים בגולת הכותרת של העיר: בית הכנסת. חצר, אכסדרה ואולם. פסיפסים בעברית וסמלים יהודיים מובהקים. וגם כאן הקפדה על דברי התוספתא במגילה שאת בית הכנסת בונים בגובהה של העיר ואת פתחיו פותחים למזרח כדוגמת פתח ההיכל. מחברים לכך את חלקי הפאזל הקודמים: מקוואות רבים, קבורה בגלוסקמאות, מזוזות ומנורות. הרי לנו מול העיניים אוכלוסייה מיוחדת מאד ששומרת בקנאות על מנהגי אבות גם מאות שנים לאחר החורבן. זאת כנראה מתוך ציפייה דרוכה ל”מהרה ייבנה המקדש”.
חותמים בשירו של זרובבל גלעד על אותיות עבריות שצומחות מתוך האדמה, ויחד עם רבי איסי הכהן בריבי ור’ יוחנן הכהן בנו החתן גם אנו אל מול הרי החברון המוארים באור השמש בתזמון מופלא קוראים בקול: שלום על ישראל אמן!

בסיום הסיום, קפצנו לטעימות ולהסברים מחכימים מאת אלעד מובשוביץ, היינן והבעלים של יקב דרימיה השוכן בישוב סוסיא.

תודות לאריה קליין על ההדרכות המחכימות, לנדב אברהמוב על אישור הכניסה החינמי לסוסיא ועל השתייה החמה על חשבון הבית.

‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו דוא”ל ל-araratamit7@gmail.com עמית אררט 052-7906090

אולי יעניין אתכם:

אל ארצי.

עין תות, שבע אחיות וצינור חצוב בסלע – סיור תנ”כי מהישוב בית אל למעלה מכמש, ושאלת מיליון הדולר: איפה היא בית אל המקראית? קום והתהלך

קרא עוד »

4 רוחות מהר צפחות

4 רוחות מהר צפחות כתב וצילם: קובי פינקלר מסלול חדש ומותאם למשפחות נפרץ בהר השוכן בפאתי הרי אילת פרשיות השבוע הקרובות, המתארות את מסעות בני

קרא עוד »
נגישות