הנקודה האדומה

לא תאמינו מה קורה בתוך הסופגנייה – והאם זה בהכרח כשר

חג החנוכה המשמין והמתקתק בפתח. כולנו נאבקים ביצר הרע כדי לאכול כמה שפחות סופגניות. וזו גם הזדמנות לדבר על… כשרות הריבה. תאמרו: ריבה?! מה כבר יכול להיות לא כשר בכמה פירות מבושלים עם סוכר? בשורות הבאות נכונו לכם הפתעות וגם כמה סודות כמוסים מתעשיית המזון.
הריבה היא השיטה העתיקה ביותר לשימור פירות. כאשר הפירות מתחילים להרקיב מבשלים אותם ומוספים סוכר בכמות שווה לכמות הפרי, וכך נוצרת הריבה. סוד המרקם הוא בחומר הנקרא פקטין (שמסומן כ-E440) ומצוי בקליפות הפרי. כאשר הפרי מתחיל להרקיב וכאשר מבשלים את הפרי, הפקטין מתפרק ויוצר ג’ל וכך נוצר המרקם של הריבה. יותר מכך: הפקטין יוצר חומצה שמהווה את החומר המשמר של הפרי.
ישנם פירות שאינם מכילים מספיק פקטין וכאשר מכינים מהם ריבה ישנו צורך להוסיף פקטין באופן מלאכותי. מקורו של הפקטין צמחי וכמובן אין בו בעיות כשרות. אלו נושאים כשרותיים בכל זאת מצויים בריבה? היות ורובם של הפירות נאכלים חיים, הרי שגם בעיית בישול נכרי איננה מצויה (ישנו דיון בפוסקים לגבי החבוש שאין דרך לאכלו כשהוא חי. שבט הלוי חלק א’, ר”ה). אמנם יש לדון בשני נושאים אחרים: הנושא הראשון הוא נגיעות בתולעים וחרקים. עיקר החשש קיים בפירות יער (אוכמניות, פטל, תות עץ וזנים דומים) שלתעשיית הריבה משתמשים בפירות הטריים ולא בקפואים. למעשה, רוב וועדי הכשרות מקלים בכך. הבסיס לקולא מצוי בתשובתו של תרומת הדשן (קע”א) שפסק שמותר לטחון חיטים מתולעות כיוון שלא עושים זאת על מנת לבטל את התולעים אלא למטרה אחרת. כך פסק השו”ע (יו”ד פד, יד) ושאר הפוסקים (ש”ך ס”ק מ’; ט”ז סי’ מ”ט ס”ק ז; פתחי תשובה ופרי מגדים; שו”ת טוב טעם ודעת ח”ה, סי’ קנ”ח). גורם נוסף להקל מצוי בדבריו של הרשב”א שכתב שלמעשה במצב כזה ישנם שני ספקות: ספק אם יש תולעים וגם אם נאמר שיש – ספק שהשרץ נמחה והתבטל.
הנושא השני, והוא החשש האחר והחמור יותר, נמצא בכיוון אחר: כיוון שלא לכל הפירות אותו צבע וחברות המזון מעוניינות במוצר אחיד, יש להוסיף צבע למוצר. צבעי המאכל מופקים ממקורות שונות, גם מבעלי חיים. כך למשל בריבות אדומות מוסיפים את הקרמין (E120). חומר זה מופק מכנימות הקוצ’ינל שמיובשות ונטחנות לאבקה. כיוון שתהליך ההכנה כולל שריפה ויבוש במשך זמן רב הפוסקים נחלקו האם השימוש בו מותר והשאלה העומדת ברקע האם פקע מחומר זה שם איסור או לא. הפתחי תשובה (סי’ פז) מחמיר כיוון שהדבר עשוי לצבע והוא ניכר, וכן דעתו של הגר”מ אליהו. פוסקים אחרים הקלו בזה (מנחת יצחק ח”ג, צו; תפארת צבי סי’ ע”ג, יביע אומר חלק ח’, סי’ יא). עד סוף המאה ה-20 השימוש בקרמין היה נפוץ מאוד וועדי הכשרות הקלו בזה. כיום מחקרים גילו כי חומר זה עלול לגרום לנזקים קשים לילדים היפר-אקטיביים והשימוש בו הוחלף בצבע מלאכותי (E122-123) וועדי הכשרות החלו לאסור את הקרמין.
ככלל, לגבי צבעי המאכל מסומנים במספרים שבין E100– E199, רוב הצבעים צמחיים או מלאכותיים, אולם ישנם צבעים נוספים שמקורים מן החי וטעונים בדיקה ( E127מדגים, E153, E161 שפעמים מקורו ביין, E200 שעשוי להיות חמץ).
לסיכום: ניתן לאכול ריבות צהובות (במידה ואין תוספת מיץ ענבים וכד’) או כתומות, אולם ריבות אדומות זקוקות להשגחה ואין לאכול אותן ללא השגחה מסודרת. צבעי המאכל נחשבים מזיקים מאוד לבריאות, ואם אתם כבר אוכלים סופגנייה לכו על זו עם השוקולד. חנוכה מאיר ושמח.

הכותב הוא ראש מערך הכשרות ‘צהר פיקוח מזון’ ומומחה לחומרי גלם וכשרות תעשייתית.

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות