בין חורבן לתקומה

כ- 50 עמיתים התכנסנו לסיור בקו המחבר בין הרובע היהודי בירושלים לשואת יהודי אירופה.
את הסיור אנו מתחילים אל מול שער ציון בסקירת פתיחה של גברי אסולין, המוליך את העמיתים בין המוני קבוצות התיירים העולים לרגל אל העיר כבר בשעת בוקר מוקדמת זו, אל מרתף השואה הנושק למבנה קבר דוד המלך, המקום היחיד בהר ציון ממנו יכלו יהודים לראות את קצהו של הכותל בימים שבין נפילת הרובע היהודי במלחמת העצמאות ועד לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. גברי ממשיך ומתאר את פועלו של הרב שמואל זנוויל כהנא – שז”ך (לימים מנכ”ל משרד הדתות) בשימור המקומות הקדושים ובייסוד מרתף השואה הסמוך אלינו ואת פועלו של אביו, שלמה דוד כהנא, למען הרובע היהודי.
מדריכנו ממשיך ומוביל אותנו אל תוך מרתף השואה תוך שאנו חולפים על פני מצבת הזיכרון למיליון וחצי הילדים שנספו, ספרי תורה מחוללים מקהילות אירופה שנקברו במקום, מסמכים שניצלו בדרך לא דרך ומצבות רבות לקהילות שחרבו – עד לאולם הזיכרון הראשי. זעקתן האילמת של הקהילות הקוראות מכל עבר מתערבת בדבריו תוך שהוא מתאר את משמעות האנדרטה ומקריא ממכתבי הרבנים הראשיים מימי קום המדינה, הקוראים לציבור להגיע ולהתפלל על הנספים, וממשיך בתיאור הסיפור המשפחתי האישי שלו.
גברי ממשיך ומוליך אותנו אל חצר חיצונית, כאן הרשימה האין סופית של הקהילות הקוראות מקיר את זיכרונן פורט על מיתרי הזיכרון הציבורי והאישי, הגרון נשנק, ותפילת אל מלא רחמים וקדיש הנישאות בידי נציג העמיתים כמו עונה לזעקת הקירות ומעירה אותי מהרהורי הנוגים.
לאחר הביקור העוצמתי והחשוב במרתף השואה אנו ממשיכים בסיורנו דרך שער ציון והרובע הארמני, כאן שלט המציין מאה שנה לשואת הארמנים מזכיר כי לרוע אין גבולות, ועוד מספר דקות הליכה ואנו בתוככי הרובע היהודי המתחדש בין ילדים המשחקים בין הבניינים הבנויים לתלפיות, כשמעלינו מתנוססים מכל עבר דגלי עצמאותנו ומעל העיר שולטת כיפתו הלבנה של בית כנסת החורבה. בבניין ירושלים נחמתנו.
גברי ממשיך ומוליך בין הסמטאות אל כיכר בתי מחסה. כאן הוא מחזיר אותנו אל השנה העגולה ת”ש, שמונה שנים לפני קום המדינה, תקופה בה נחשב הרובע לשכונת מצוקה בה דרים העניים ביותר. גברי מעלה על נס את פועלה של קבוצת הסטודנטים יבנה, שחלקם עולים מאירופה שאיבדו את משפחותיהם ובהובלת יהודה מגנס, נשיא האוניברסיטה העברית, שוכנים בדירה קטנה הצופה למשגב לדך ועוסקים בצדקה וחינוך לתושבי השכונה.
גברי ממשיך ומוליך את העמיתים בין הסמטאות והשנים אל כיכר רוסנק, הקרויה על שם מפקד הרובע במלחמת העצמאות, כאן אנו למדים על פועלו של הרב שלמה כהנא בהתרת עגונות השואה. אנו ממשיכים בין רצף אתרי הרובע ונכנסים אל בית הכנסת החורבה ששוקם לא מכבר וחולש ביופיו ובגודלו על האזור. הסיור מתחיל במרתף בית הכנסת שם נשתמר רחוב מהתקופה הביזנטית ובעת שיקום בית הכנסת אף נמצא סליק של האצ”ל מלא תחמושת שיועדה בזמנו להגנה על העיר העתיקה מפני הצבא הגרמני שאיים לכבוש את הארץ ונשכח שם (על פי עדות שנרשמה בשמו של שמעון ברמץ). אנו ממשיכים מעלה לתצפית על אולם התפילה ואל הארון מהגבוהים בעולם והלאה מעלה.
ומכאן למוזיאון “לבד על החומות”: כאן תמונות של הצלם ג’ון פיליפס ותיעוד מוסרט של לוחמים מחזירים אותנו לימי נפילת הרובע בידי הליגיון הירדני. הניגוד הרב בין תמונות החורבן של אתרי הרובע השוקקים, בהם ביקרנו אך לפני שעות מעטות, ושל פניהם השפופות של הנכנעים אל מול הרחובות ההומים, צובטים את הלב ומזכירים מה קטן המרחק בין חורבן לתקומה.
‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו דוא”ל ל-araratamit7@gmail.com עמית אררט

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות