צופן התכלת

בעקבות הצבע המקורי לצביעת הציצית המקראית

יה יותר מיסתורי מ”צופן דה וינצ’י”: כתב חידה שהושתל בגמרא, רמזים מעורפלים, הרבה חוקרים, רבנים, היסטוריונים, ארכאולוגים, כימאים, צוללנים וקובץ “משוגעים לדבר” שיצאו למסע הגדול לחידוש מצווה מדאורייתא, מצוות פתיל התכלת אשר נשכחה עם הדורות.
התכלת נזכרת לראשונה בפרשת תרומה שבספר שמות, ומן התוספתא (מנחות ט’) עולה שהתכלת עשויה מחילזון, אך מסורת החילזון אבדה ונותר רק כתב חידה. “”תנו רבנן: חילזון זהו גופו דומה לים, וברייתו דומה לדג, ועולה אחד לשבעים שנה, ובדמו צובעין תכלת, לפיכך דמיו יקרים” (מנחות מד, א). אין אופציה להיעזר בחבר טלפוני, אך ניתן להסתייע ברמז האומר שמדובר בצבע עמיד ביותר.
הראשון שיצא למסע היה האדמו”ר מראדזין, שנסע בעולם וחקר ביולוגים ימיים ובשנת 1888 החל ביצור צבע התכלת מבעל חיים בשם “דיונון הרוקחים”. אחריו יצא למסע המרתק הרב ד”ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג. הרב הרצוג נטה תחילה לדעה המבוססת על מחקרים שמדובר בחילזון בשם “ארגמון כהה קוצים”, אלא שלמרבה האכזבה חילזון הארגמון הפיק צבע סגול ולא תכלת. הרב הניח איפה שמדובר בחילזון בשם ינטינה, אלא שבדיקות מאוחרות יותר הראו שצבע התכלת של הינטינה אינו עמיד.
היה זה פרופ’ אוטו אלסנר ממכללת שנקר שמצא (האגדה אומרת שבמקרה) שחשיפה של הצבע הנוצר מהארגמון לאור שמש חזק תספק צבע תכלת ולא סגול. בעקבותיו הלך הרב אליהו טבגר, שהצליח בעמל רב להשיג כמות מספקת של חלזונות שתאפשר לו לצבוע ב-1988 פתיל תכלת אחד – מספיק בשביל לכתוב מאמר, לא מספיק בשביל לעבור לייצור המוני.
העולם התורני געש: מאמרים, קונטרסים וספרים בעד ונגד נכתבו, פתילים לא יוצרו עדיין אבל החיידק המשיך להתפשט והפעם פגע ביואל גוברמן. “היה לי אח שנהרג בתאונה”, סיפר גוברמן לכתב של עיתון “כלכליסט”, “לקחתי על עצמי מצווה לזכרו, מצוות הציצית, וראיתי שהעיקר הוא התכלת. הגעתי לרב טבגר והוא אמר לי שבשביל לקיים את המצווה צריך צוללנים שישיגו את החלזונות, אז לקחתי חברים שלי שיודעים לצלול.
החברים שיודעים לצלול היו חברי ילדות מניו ג’רזי – ברוך סטרמן הפיזיקאי וארי גרינספן, רופא שיניים. “הגענו ב–1991 לחוף קיסריה, לים סוער מאוד”, שחזר סטרמן. “כמעט טבענו ולא מצאנו כלום. אחרי זה עלינו לאכזיב, ושם הצלחנו להוציא 293 חלזונות. שברנו את הקונכיות עם הרב טבגר, עשינו את כל הצביעה בבית, הבאנו את הצמר לטווה בירושלים שטווה את זה לציציות. התרגשנו מאוד והבנו שזה רגע היסטורי. בעקבות ההיסטוריה קמה “אגודת תכלת”, לקידום הרעיון ולאספקה לכל דורש.
ביקרתי במפעל בכפר אדומים: הראשונה לקדם את פני הייתה כבשה המיועדת להוות אטרקציה לילדים ולתרום את צמרה לתעשיית התכלת במפעל.
בפנים כבר פגשתי קבוצת מטיילים, ויואל עצמו, שהדריך אותנו, הציג כמו קוסם כיצד התמיסה הצהובה המופקת מהארגמון הופכת לסגולה בחושך ולתכלת יפהפה באור. הצמר שהושרה בתמיסה נצבע בתכלת ומכונת טווייה ידנית, כמו של פעם, טוותה את חוטי הצמר לפתילים.
יואל מעדיף לראות את האגודה כגוף חינוכי ולא כמפעל עסקי, ולכן הוא מעודד קבוצות להגיע לסיורים במפעל, לראות את תהליך צביעת התכלת, ללמוד על תהליך ייצור הציצית ולראות סרט בנושא.
טלפון ליצירת קשר: 02-5900577
שבתאי שירן, מורה דרך בניחוח יהודי: 052-3246827

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות