הסיפור הלא ייאמן של הבאפלו

המוצ'ילרו שואל, הרב עונה: האם המסורת היהודית מעידה על הבאפלו כחיה כשרה?

השאלה בה נדון הפעם הגיעה אליי לפני כמה שבועות מ…הודו: ישראלי צעיר שטייל באחד האזורים הנידחים של הארץ הענקית והמרתקת הזו נשאר ללון בחווה שבה מגדלים את בעל החיים הענק והחביב – באפלו. שאלתו הייתה האם מדובר בבהמה כשרה, והאם ניתן לשתות מהחלב שלו.
שאלתו של התרמילאי מורכבת למעשה משתי שאלות: האם יש לבהמה זו את הסימנים של בהמה כשרה? והאם ניתן לזהות בהמה זו עם אחת החיות או הבהמות הכשרות המוזכרות בתורה ובחז”ל?
הבאפלו הוא ללא ספק בהמה המפרסת פרסה, שוסעת שסע ומעלת גרה ויש בה כל הסימנים של הבהמה הטהורה הן מן התורה והן מדברי חכמים. אולם האם די בכך? שמא נדרשת מסורת רציפה שבעל חיים זה אכן מוחזק ככשר בישראל?
ראשית נעיין בשאלה העקרונית: האם נדרשת מסורת כדי להתיר בהמה או חיה, או שמא ניתן להסתפק בסימנים בלבד? הדרישה למסורת ידועה לא הוזכרה בפסיקה אלא לגבי עופות, ואילו חיה ובהמה הותרו על ידי סימני הטהרה (יו”ד, סי’ עט). החזון אי”ש (יו”ד יא, ד) היה למעשה הראשון שהעלה דרישה זו גם ביחס לבהמות, אולם רבים מאוד מהפוסקים חלקו על דבר זה (הרב הרצוג בפסקים וכתבים ח”ד, סי’ כ -כ; שו”ת קול מבשר חלק א סימן ט’; שבט הלוי חלק י’ סי’, קיד). למעשה, גם אם נקבל את חומרת החזון אי”ש, נראה להלן כי ישנן לא מעט עדויות שבשרו של הבאפלו מוחזק בישראל ככשר לאורך דורות.
אולם קודם לכן נשאל את עצמנו: מי הוא בעל החיים הזה? בוויקיפדיה נגלה שהבאפלו מזוהה עם הג’אמוס, או מה שנקרא בעברית ‘תאו’. האם זהו התאו עליו אומרת התורה שהוא כחיה כשרה: ” אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקּ֥וֹ וְדִישֹׁ֖ן וּתְא֥וֹ וָזָֽמֶר” (דברים יד, ה)? האם זהו ה”כוי” המפורסם שמוזכר במשנה במסכת ביכורים (ב, ח), ושחז”ל הסתפקו לגביו האם הוא חיה טהורה או בהמה טהורה? נושא זה נחקר על ידי פרופסור זהר עמר מהמחלקה ללימודי א”י וארכאולוגיה בבר אילן והוא פרסם על כך מאמר מעמיק (תחומין כז).
כך או כך, יש בידינו עדויות לא מעטות כי נהגו לאכול את הבאפלו ומוצריו בקהילות ישראל לאורך הדורות. באירופה (שו”ת מאורי אור לר’ אייזיק שור סי’ פ), במצרים (לגבי חמאת הבאפלו שו”ת מהרי”ף ס’ ה), ביוון (ספר שולחן גבוה י”ד כג, ב) ובאיטליה עד היום נוהגת הרבנות דרומא להעניק הכשר לבשר הבאפלו, כפי שפרסם הרב הראשי של רומא, הרב טואף לפני שנים מספר. יחד עם זאת היו פוסקים שהעלו ספקות שונים, כיוון שטענו שאין אנו בקיאים בניקור החלֶב שבו (ספר הניקור הירושלמי ח”ב, ע’ יט).
עדות שנחשפה לאחרונה מראה כי בתקופתם של החזון אי”ש והרב יעקב לנדאו זצ”ל עדיין נמכר בשר הבאפלו באיטליזים בבני ברק: “והיה בשרן נמכר ליראים אשר מעדת האשכנזים, גם מאלו אשר מתושבי בני ברק, וכל השנים היו היראים אוכלים את בשרם מבלי חשש או פקפוק כלשהו למהדרין מן המהדרין” (שו”ת אבני חן סי’ צה). בזמנו, כאשר דן הרב וואזנר בכשרותו של הביזון האמריקאי, הוא טען כדבר פשוט שהבאפלו כשר. ואכן בר”ח אלול שנת תשס”ו פרסם הרשל”צ הגר”ש עמר פסק הלכה ובו קבע: “בשר הג’מוסים מותר גמור לכל הדעות בלא פקפוק וחשש כלל וכלל, וגם החלב והגבינות שלהם”.
לסיכום: הבאפלו כשר ללא פקפוק! כיום אפשר להשיג חלב של באפלו (העשיר בסידן פי 1.5! מחלב רגיל), גבינת ברי העשויה מחלב באפלו וכמובן…המוצרלה. ואם תשאלו כל יהודי איטלקי, הוא יאמר לכם: מוצרלה שאיננה מחלב באפלו איננה מוצרלה אמתית!
ולתרמילאי הישראלי בכפר הנידח בהודו: אתה יכול לבקש מהכפרי שמארח אותך לחלוב לך כוס חלב באפלו … לרוויה!
הרב אורן דובדבני, רב המושב שדה אילן וראש מחלקת הכשרות במועצה הדתית – גבעתיים
בכל ספק ושאלה אתם מוזמנים לפנות:
rabbiod@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות