"בן קדושים" בין דוכני הרוכלים

מאת: אלדד בן יוסף - אוהב ירושלים

ניסן גדול היה פה: איפה שוכנת שכונת ניסן ב"ק?

קבר ניסן בק
פרעות תרפ"ט
בית הכנסת אחרי הפרעות
הרב בני אלון

פנינו היו אל שער שכם, בדרכנו (כנראה) לרובע היהודי, כיוון שקובי סיפר שאנחנו בדרך ל”ניסן ב”ק”… ואני מכיר היטב את “ניסן ב”ק”, אותו בית כנסת תמיר קומה במרכז הרובע היהודי שחרב על ידי הלגיון הירדני במלחמת הקוממיות.
קובי נראה לי דרוך באופן מיוחד עת חלפנו על פני הצומת של כביש מספר 1, ראשו נע בחוסר שקט עת הביט בכניסות הבתים על פניהם חלפנו. חשבתי לרגע כי מדובר אולי בחשש מהאוכלוסייה הערבית שמילאה את הרחוב היורד לכיוון שער שכם. הרוכלים הערביים מילאו את הרחוב והרחבה הפונה לעבר שער שכם, סחורות על גבי עגלות רוכלים ובכניסות לבתי הקפה ההומים הוצעו הנרגילות הריחניות למקומיים ולתיירים זרים. “ואיך קוראים לשכונה הערבית כאן?”, הקשיתי. קובי הזדקף לרגע ונדמה היה שכל עננת החשש התחלפה אצלו בגאווה שאני מזהה אצלו כשמתבשל אצלו סיפור טוב.
“קבל – ניסן ב”ק”, אמר, כמוסר סיסמה צבאית. ואני לא הבנתי. ניסן ב”ק עוד רחוק מאיתנו… מה שוב עובר על קובי?
“שנת 1875. ניסן בָּ”ק, חסיד רוז’ין ודמות ירושלמית בולטת, איש ציבור בישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19 -. פתח קובי את סיפורו. “המסורת המשפחתית ראתה בשם ב”ק את ראשי התיבות ‘בעל קורא’, תפקיד בו שימש אחד מאבות המשפחה, אך על פי גרסה אחרת – ב”ק הוא ראשי תיבות: “בן קדושים”, כי אחד מאבות המשפחה נהרג על קידוש השם.
דמות מיוחדת ופעלתנית היה אותו ב”ק ובהובלתו לפני כ-140 שנה נכנסים לתוך השכונה שמולנו יהודים בני קהילת החסידים הירושלמיים בהנהגתו של ניסן ב”ק וקוראים לה בשם “קריה נאמנה”. “שים לב, “מדגיש קובי, ” שכונה זאת הייתה השכונה הראשונה בירושלים שנבנתה על ידי חסידים ולא על ידי הפרושים, ‘קריה נאמנה’ שכנה מצפון לעיר העתיקה ולא במערבה, על הדרך ליפו, כנראה בגלל חוסר מקום ומחירי הקרקע הגבוהים שם”.
על ראשיתה של השכונה כתב אליעזר בן יהודה: ‘בשנה ההיא (תרל”ה) כונן ר’ נסים ב”ק חברה אחרת, ויקן אדמה מצפון לירושלם על דרך ההולך שכמה, ויבן שם כעשרים בית – ועוד יש להחברה הזאת אדמה הרבה, אפס מאין כסף עמדה החברה מבנות עוד’.
סופה (אז) של השכונה היהודית הגיע במאורעות תרפ”ט. ביום שישי, י”ז באב תרפ”ט 23 באוגוסט 1929 – יצא המון מוסת מהמסגדים בהר הבית לאחר תפילת יום השישי לכיוון השכונות היהודיות בעיר החדשה דרך שער יפו ושער שכם. האספסוף שצעד דרך שער שכם פנה תחילה לשכונת מאה שערים, ולאחר שנהדף משם עבר לתקוף את שכונת ניסן ב”ק. הפורעים הערבים רצחו בשכונה שמונה יהודים, פצעו אחרים, בזזו רכוש ושרפו בתי כנסת ובתים נוספים. לאחר המאורעות עזבו רוב התושבים היהודים את בתיהם ורק מעט יהודים ספרדים נשארו. בבתים שפונו התיישבו מוסלמים ונוצרים. בשנת 1948 נחצתה השכונה בקו הגבול העירוני. בתקופת ירדן אוכלסו הדירות הצד המזרחי על ידי ערבים, ובצד המערבי של השכונה, שלימים הוכרה כמוסררה, או מורשה – שוכנו יהודים”.
אני נותרתי פעור פה ורק השלמתי את ה’חקירה’ : “ואיך אנו רואים כאן היום דגלי ישראל על חלק מהבתים?”. קובי חייך בגאווה והשלים: “בשנת 2002 עמותת “חומות שלם”, שמאחוריה עומד הרב (ח”כ לשעבר) בני אלון, השלימה מהלך של העברה, הסדרה ורכישת זכויות יהודיות על כשליש מהשכונה שכונתה “מוסררה הערבית”. הרב בני אלון אמר אז כי מדובר “בעוד צעד קטן בתהליך שיבת ציון וירושלים, וכי אין מועד שאינו מתאים לחנוכת שכונות יהודיות חדשות בעיר”.
לתגובות, הערות ושאלות: נתי מלחי natitour@014.net.il

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות