הצד הכשר של החמאה

האם דין חמאה בחו"ל, לעניין הכשרות, כדין חלב או כדין גבינות?

כאשר הגיעו המלאכים לאוהלו של אברהם אבינו מספרת התורה כי הוא בחר לכבד אותם בחמאה. האם חמאה בחו”ל כשרה? שאלה זו קשורה כמובן לשאלה שכבר דנו בה בעבר: כשרות מוצרי החלב הבאים מחלב נכרי.
בתעשיית החלב קיימים ארבעה סוגי חמאה: באירופה מקובל להשתמש ב”חמאה החמוצה” – חמאה שהשמנת שלה תססה מעט לפני החיבוץ. בארה”ב ובבריטניה נפוצה יותר החמאה המתוקה הנעשית משמנת מפוסטרת והיא בעלת טעם ‘נקי’ יותר. חמאה מזוקקת היא חמאה שהוצאו ממנה כמעט כל המים: זוהי חמאה ‘נוחה לעבודה’ ואהובה על קונדיטורים ופסטרייז. בארצות ערב נוכל למצוא את ה’גהי’, חמאה שחוממה לטמפרטורות גבוהות כדי להאריך את חיי המדף שלה והיא שחומה מעט.
כאמור חז”ל אסרו לשתות חלב שחלבו נכרי, בין היתר מפני החשש שמא הגוי עירב בו חלב של בהמה טמאה וכבר ראינו כי פוסקי זמננו התירו חלב כזה במקום בו יש פיקוח ממשלתי הדוק שנותן לנו ודאות כי אין שום תערובת אחרת בחלב. לעומת זה מסתבר כי גם המקילים עדיין סוברים שיש להקפיד על גזירת גבינת נכרי גם כאשר ברור לנו שהגבינה נעשתה מחלב טהור (וראינו שיש קולא מסוימת לגבי הגבינות הרכות). השאלה העומדת לפנינו היא אם כן – למה לדמות את החמאה? מצד אחד ניתן לומר כי החמאה איננה אלא ‘חלב קרוש ומוקפא’, שהרי כאמור אין שום גבן חיצוני מעורב בתהליך היצור. מצד שני אולי יש לדמות את החמאה לגבינה האסורה?
נקודת המוצא של התשובה לשאלתנו חייבת להתחשב בגורם אחד חשוב שאופייני לחמאה: חמאה אפשר לייצר אך ורק מחלב בהמה טהורה – וזאת מפני שבחלב הטמא אין די אחוזי שומן. מסתבר שהגורם הזה הוא המרכיב המשפיע ביותר על הפסיקה בנוגע למעמדה של החמאה. הגאונים עצמם התלבטו בשאלה האם מעמדה של החמאה הוא כגבינה שיש לאסרה או כחלב טהור שיש להתירו. אולם הרמב”ם (הל’ מאכלות אסורות ג, טו) הכריע כי חמאה מעולם לא נגזרה בגזירת גבינת נכרים ומדבריו משמע כי בפשטות החמאה מותרת. והגר”א הסביר משום שבמקרה של חמאה אין כלל היגיון לאסור משום שאין כל חומר זר מעורב בתהליך החיבוץ. השולחן ערוך (יורה דעה סי’ קטו ס”ג) כותב כי שאלה זו תלויה במנהג המקום ומדבריו ומדברי הרמ”א משמע שבפשטות יש להתיר את הדבר, אם ישנה ודאות שאין בחמאה עירוב של כל חומר אסור. פוסקים נוספים (הפר”ח, ט”ז, גר”א וחיי אדם) כותבים שאם החמאה בושלה יש להתיר גם למי שנוהג איסור. זהו היתר חשוב במיוחד לאור העובדה שרוב החמאה בימינו מפוסטרת ואם כן יש לדון אותה כחמאה שבושלה המותרת לדעות אלו בכל מקרה.
אמנם יש לציין כי בעבר נתקלתי לא פעם בתהליך של הפקת חמאה (בעיקר לתעשייה) משומן שהופרד לא מהחלב עצמו, אלא ממי גבינה שהגיעו מתעשיית הגבינה או ממים בהם בושלה גבינה, מה שמהווה בעיה הלכתית (עי’ פתחי תשובה יורה דעה קטו ז). אולם כאמור הדבר נפוץ פחות ביצור החמאה לשימוש ביתי.
לסיכום: ניתן לצרוך חמאה מפוסטרת וחמאה חמוצה משום שחמאה איננה כלולה לא בגזירת חלב נכרי ולא באיסור גבינת נכרי. רבים הנוהגים להקפיד על חלב ישראל נוהגים להקל בחמאה. יחד עם זאת יש להפקיד שבחמאה זו אין תוספים אחרים מלבד מלח. חמאה עם תוספים כגון עשבי תיבול וטעמים שונים יכולה להיות בעייתית ואסורה. עוד יש לשים לב: בארצות אירופה קיים מוצר הנקרא ‘ממרח חמאה’. זהו מוצר שרק 80% מתוכו הוא חמאה טהורה והשאר זה שמן (חמניות או קנולה). מוצר זה אינו חמאה והוא זקוק להכשר, אולם בחמאה הטהורה לסוגיה יש כמובן להתיר ללא ספק.

הרב אורן דובדבני, רב המושב שדה אילן וראש מחלקת הכשרות במועצה הדתית – גבעתיים
בכל ספק ושאלה אתם מוזמנים לפנות:
rabbiod@gmail.com

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות