סביליה: מאברבנאל ועד קולומבוס

תולדותיה המרתקות וההפכפכות של קהילת היהודים שזורות בעיר הרומנטית

האוכלוסייה היהודית בעיר הרומנטית, בירת אנדולסיה שבדרום, התרכזה במה בין חומות האלקזר וגני MURILLO, החלק העתיק של סביליה. כאן, בין הסמטאות הצרות, היו כ-20 אלף יהודים עד לטבח הנורא שאירע בשנת 1391, בהסתתו של הצורר פרננדו מארטינז. גם לפני שכבשו הערבים את העיר (בשנת 711) היתה סביליה עיר ואם בישראל. כמה מן הרחובות עדיין שומרים על שמותיהם היהודים: רחוב הלוויים – "CALLE DE LOS LEVIES", רחוב היהודים – JUDERIA, ועוד. לא הרחק מכאן נמצאת כנסייה מפורסמת, "סנטה-מריה הלבנה", שתפסה את מקומו של בית הכנסת שהיה כאן. בית הכנסת ניתן ליהודים, מתנת המלך אלפונסי ליהודי "אישביליה".
גם שתי הכנסיות האחרות שבאזור אל-באריו, כנסיית "סנטה-קרוז" על שם האזור כולו ו"מאדרה-דה-דיאוס" – שימשו בתי כנסת בעבר הרחוק. דרך השער המחבר את הרובע היהודי עם "מבצר אלקזר" נכנסו פליטי גרנדה – ומצאו מקלט בעיר. אחד הפליטים, ר' יצחק אלבליה, היה לראש הקהילה. כאן גם פעלו המשורר אליעזר בן נחמן אבן אזהר ופרשן התנ"ך יהודה אבן בלעם. במאה ה-14 התפרסמו הרופאים בני משפחת אבן זמרא, אולם גם בידם לא עלה למנוע את תלייתו של יהודי שנחשד בהלשנה בצו המלך פדרו ה-III. זה היה האות לתחילת הידרדרותה של הקהילה: הכומר פרננדו מארטינז דרש לסגור את שכונת היהודים ולהרוס את 23 בתי הכנסת שפעלו בה.
ב-1391 המיר דון שמואל אברבנאל את דתו והיה למבקר המדינה – אקט שזרע דה-מוראליזציה עמוקה בקהילה. בפרעות קנ"א (1391) בחודש תמוז, הוא חודש הפורענות הקלאסי של העם היהודי, עלתה כוס היגון על גדותיה ורבים ברחו לגיברלטר. עודד אותם בכך ר' יהודה אבן-וירנה. בינואר 1491 העלתה האינקוויזיציה בסיביליה כ-700 אנוסים על המוקד ובה התכנסו, 7 שנים מאוחר יותר, בנוכחות טורקוזמדה, כל האינקוויזיטורים של המדינה. ב-1492 הייתה סביליה שער יציאה למגורשי ספרד. רק בשנות ה-50 של המאה ה-20 שבו אליה כ-200 יהודים, רובם יוצאי מרוקו ואלג'יר, חלקם עדיין מתגורר ברחוב היהודים שבמרכז הרובע היהודי העתיק.
רחוב CALLE SUZONA מסתיר מאחורי שמו את אחד הסיפורים המופלאים של תולדות יהודי ספרד, שלעתים הנסתר רב בהם על הנגלה: על פי האגדה ההיסטורית, הקים כאן דון דייגו שושן בשנת 1391 קהילה של יהודים אנוסים שהוכרחו להמיר את דתם בעקבות הלחץ שהפעילו הנוצרים על היהודים. על פי המסופר, הייתה לדון דייגו זה בת יפה בשם שושנה, שליופיה יצאו מוניטין בכל הסביבה. באחת מפגישותיה עם מאהבה הנוצרי נכשלה הנערה בלשונה, וגילתה לו על קיום קהילת האנוסים, ולא זו בלבד, אלא שאביה הוא מראשי החותרים נגד האינקוויזיציה. כעבור זמן לא רב הועלה המבנה באש על יושביו. שושנה, היא סוזנה, הצטרפה למנזר המקומי אך ציוותה לתלות את גופתה על חורבות הבית שהועלה באש. במשך שנים קראו למקום CALLE DE MUERTE, רחוב המוות. לפי גרסה אחרת – האב עצמו הוא שהוציא להורג את בתו, בשל אהבתה לאחד האצילים הנוצריים, בעיר בה פעל דון-חואן האגדי.
באוצרות הקתדרלה המפוארת של העיר – SACRISTA MAYOR, שמורים שני מפתחות שניתנו למלך פרדיננד השלישי מידי הקהילה היהודית, עם כיבושה של העיר מידי המאורים בשנת 1248. הם שמורים בארון זכוכית בחדר שמימין. על המפתחות כתובת עברית: "מלך מלכי המלכים יפתח, מלך כל הארץ – יבוא". מן הקתדרלה היו יוצאים שופטי האינקוויזיציה אל כיכר אל-קווימאדורי, מרכז ה"אוטו-דה-פה", משך 300 שנה, ושם הועלו למוקד עשרות אנוסים. בקתדראלה קבור גם פדרו העריץ, כובש סביליה, ופרשת גבורתו מונצחת גם בשלט הכתוב בעברית.
בסביליה נמצא גם קברו של כריסטופר קולומבוס, האיש שגילה את אמריקה ושעל "יהדותו" נרקמו אגדות רבות. הוויכוח עדיין לא תם, אבל דבר אחד ברור: בין האנשים שהיו קרובים לקולומבוס וסייעו לו במסעותיו היו גם יהודים רבים. לואיס דה-סנטנגל, אחד מתומכיו הבולטים, היה צאצא למשפחת אנוסים, ושימש כאחראי על אוצרות בית המלוכה באראגון. גם דון יצחק אברבנאל, מנהיגם של יהודי-ספרד, תמך בקולומבוס. יהודי נוסף, לואיס דה-טוס, שימש מתורגמן במסע לאמריקה ב-1492. פרטים מעניינים על לואיס דה סנטנגל ניתן לקבל ב- 'ארכיון קולומבוס', שם מוצגים מכתביו של קולומבוס לידידו ותומכו דה-סנטנגל. באחד ממכתביו, הנושא את התאריך 15.2.1493, מתאר קולומבוס את היבשת החדשה שגילה. זוהי למעשה העדות הראשונה המצויה על גילוי אמריקה בידי כריסטופר קולומבוס.

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות