לסד ולרחמים

סיור בשכונת שערי חסד, בטבורה של ירושלים, על מגוון הדמויות שחיו בה

“ושוב אנו בשערי חסד, השכונה אשר בה אפשר לך עבור מדלת לדלת ולהצביע – כאן התגורר צדיק פלוני, וכאן התגוררה חסודה אלמנה, פה במעלה המדרגות בעלי תריסין, ארי בתורה – גם בחצות ליל עוסק בנסתרות. ושם בקצה השכונה בעל מלאכה עם כל כך הרבה אמונה וטוהר כפיים עם שיעורים קבועים במשמרות”…{סיפורים ירושלמיים}
יש בי אהבה מיוחדת לירושלים על מגוון אנשיה, סמטאותיה, שכונותיה. לא לחינם נאמר: “עשרה קבין של יופי ירדו לעולם ותשעה מהן נטלה ירושלים”. הפעם אקדיש את סיורנו לשכונת שערי חסד השוכנת בטבורה של ירושלים, בין שכונת רחביה לבין שכונת נחלת אחים ונחלת צדוק. תחילתה של השכונה בשנת תרס”ט 1909, בהנחת אבן פינה להקמת 30 בתים במעמד הרב שמואל סלנט, רבה של ירושלים. יוזמי השכונה ומקימה היו ראשי ארגון גמ”ח כללי ששימש כארגון צדקה משנת 1870. מטרתו הייתה לסייע ליהודים חרדים לרכוש דירות צנועות בירושלים הכולל אופי דתי-שמרני. השכונה נודעה באנשי חסד וצדקה וברבנים ובתלמידי חכמים שפעלו בה. בטרם נצעד בסמטאותיה של השכונה, אשתף אתכם בפגישה אקראית עם אחד מתושבי השכונה הוותיקים, מר אהרון לנדאו, שגר בשכונה זה 56 שנה. אהרון איש תמיר, כבן 80, בעל זקן לבוש ז’קט אפור, מראהו משדר ענווה וצניעות והוא משמש בקודש כגבאי מזה שנים רבות ב”בית הכנסת קהל חסידים” הישן והמשופץ. אהרון סיפר: “עליתי מאנגליה עם הורי בשנת 51′ לשכונת רחביה, ואחר כך עברתי לשכונת שערי חסד ומאז אינני נוטש אותה”.
למרות שלא הכרנו, נרקמה בנינו חמימות וחביבות מיידית ושיחה קולחת התנהלה בינינו אודות השכונה – על ראשוניה ומייסדיה, על הרבנים שישב בצילם דוגמת הרב זלמן אויירבך, הרב משה חרל”פ ואחרים ועל איך שאינה כפי שהייתה בעבר. “בעבר”, סיפר, “השכונה הייתה מבודדת ומרוחקת, שכונת עוני שבני ישיבה למדו בה. ב-30 השנה האחרונות חל שינוי ניכר בשכונה וחלקם של התושבים עברו לצפון העיר. היום אנשים אמידים כובשים את השכונה ובונים את בתיהם, ולמרות זאת השכונה נשארה עם צביון דתי ובתי הכנסת מלאים במתפללים”.
את ראשית סיורנו נתחיל במורד רחוב על שם הגר”א מווילנא: בכניסה מתנוסס שלט המעיד על שנת הקמת השכונה, תרס”ט. נצעד פנימה לרחוב בן זכאי, נחלוף על בית הכנסת הספרדי ונגיע לבית הכנסת הגר”א שהוקם על ידי הרב אפרים שמואל לרנר-פפרמן, ששימש בקודש בתפקידים שונים. היום בית הכנסת משמש “שטיבלך”. כאשר הוחל בבניית בית החולים הדסה בעין כרם, הייתה פנייה לבתי הכנסת להחליף את הריצוף ברצוף חדש תמורת הריצוף הישן הקיים. גבאי בית הכנסת ניאותו להצעה, אך הרב לרנר-פפרמן התנגד נמרצות לעסקה להחלפת הריצוף, בטענה “שאסור לעקור את המרצפות הספוגות בדמעות השנים ולהניח במקומם בלטות מלאכותיות”.
בחזית בית הכנסת הנבנה שעון על ידי יהודי חרדי השען משה שפירא שבנה שעונים נוספים בבית הכנסת “זהרי חמה” במחנה יהודה ובפתח תקווה שעיקרם שיטת הנקודה: מוט קטן ובראשו חור מותקן מעל כל שעון שדרכו עוברת קרן שמש ומאירה את הסימן החרוט על לוח השעון.
נמשיך לרחוב השל”ה. מאחורי בית הכנסת הגר”א שוכן אחר כבוד השריד של “התנור השכונתי”, שהיה באחריות חיים בקר, ששמו האמיתי היה חיים לוי וזכה לכינוי ביידיש “דער בעקאר” – האופה. על אף מוצאו התימני, הוא דיבר יידיש באופן שוטף ואף לימד את ילדיו את השפה. בהעדר תנורים ביתיים לפני שנים רבות, כל תבשיל או מאפה הובל אחר כבוד לתנור השכונתי, במיוחד בימי שישי כאשר סירי החמין, הצ’ולנט והקוגל היו מוכנסים לתנור תמורת תשלום סמלי, ולמחרת בשבת בגמר התפילה היו נלקחים עם הניחוחות להכנת סעודת השבת.
נמשיך ברחוב בן זכאי לבית הכנסת הסמוך, “קהל חסידים”, המשמש את תושבי השכונה החסידים. הוקם בשנת 1930. בית הכנסת פעיל בכל ימות השנה ופוקדים אותו מכל גווני הקשת הדתית. לאחרונה עבר שיפוץ נרחב בבחינת בית כנסת מקדש מעט.
יואב יאיר מורה דרך מוסמך: yoavyair@walla.com, 053-2503512

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות