על הדבש ועל המותק

מה בין עור של פיל, קוץ של קיפוד ודבש של דבורה?

כמו אצלנו בני האדם, דווקא הקידמה גורמת לנו לחזור ולנסות להתחקות אחר עברנו. שוב אנחנו מנסים לשחזר את אותם מאכלים ולא פעם גם תרופות שאבות אבותינו גדלו עליהם. אותן “תרופות סבתא” שידועות בסגולות מרפא ייחודיות וסבותינו נהגו לספר בשבחן. בתקופה האחרונה, גם הווטרינרים שלנו בספארי מנסים לחזור אל התקופות האלה בתקווה למצוא מזור לכאבים, פצעים ומחלות של בעלי החיים. כך, בעצם, נכנס לאחרונה הדבש ל”סל התרופות” של בעלי החיים בספארי ובעלי החיים המטופלים בבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים.
הדבש הוא לא רק ממתיק טעים ובריא אלה גם בעל תכונות אנטי בקטריאליות. מחקרים רבים מראים שלדבש יש סגולות ריפוי. ניתן למרוח אותו על פצעים וכוויות ולכסות לאחר מכן בתחבושת והדבש, בשל תכונותיו, קוטל את החיידקים המזהמים וסופח נוזלים.
איך זה בעצם קורה? בתהליך של יצור הדבש מוסיפות הדבורים אנזים שמייצר באופן קבוע ומדויק מי חמצן מהסוכרים. נוכחותם של מי חמצן בדבש, היא המאפשרת חיטוי יעיל של הפצעים והזיהומים.
אבל אולי כדאי לחזור קצת אחורה: הדבש מהווה מקור מזון חשוב לדבורים, בעיקר בתקופה הקרה בה לא ניתן למצוא פרחים. הדבש הוא מקור אנרגיה מצוין לדבורים כמו גם לבני אדם ובעלי חיים אחרים, זאת משום שהוא מכיל סוכרים פשוטים שהגוף יכול להשתמש בהם בקלות. כדי לייצר דבש, הדבורים חייבות לאסוף צוף מהפרחים – את זה כל ילד יודע. איסוף הצוף נעשה על ידי הדבורים הפועלות בעזרת מעין חדק ארוך וגמיש אשר נמצא על ראשן של הדבורים. הצוף עובר דרך פיה של הדבורה אל קיבת הדבש שבחלל הבטן, שם הוא נשמר ומעובד. בקיבת הדבש קיימים אנזימים שהם חלבונים המזרזים תגובות כימיות והם עוזרים לפרק את הסוכרים המורכבים לסוכרים פשוטים יותר הנקראים פרוקטוז וגלוקוז. הצוף המעובד נפלט אל פיה של הדבורה ונאגר בכוורת בתאים משושים. הפועלות מנפנפות בכנפיהן, וכך בתוך תאי הכוורת נחשף הצוף לזרמי האוויר כתוצאה מהנפנוף. נפנוף הכנפיים נמשך עד שהדבש מתייבש ותכולת המים בו יורדת. בפתח כל כוורת עמלות כ-12 דבורים על הזרמת אוויר רצופה לשם שמירה על מזג אוויר קבוע וייבוש הצוף. ממש לא קל להיות דבורה פועלת… התאים המלאים נחתמים בדונג במטרה למנוע קלקול של הדבש. הדבש נשמר גם בשל HYPERLINK “https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%9E%D7%A6%D7%9F” \o “מי חמצן” מי החמצן (H2O2) שנוצרים בדבש. ייצור קילוגרם דבש אחד, דורש עמל של יותר ממיליון מעופים של דבורים.
בבית החולים לחיות בר, מטפלים בבעלי החיים בדבש שלא עבר תהליך חימום ותהליכי עיבוד נוספים ומתאים למטרות ריפוי. ניתן למרוח אותו על פצעים פתוחים, זיהומים בעור ועוד.
הדבש נמצא יעיל ביותר לשימוש בטיפול אצל קיפודים – הסובלים ממחלת עור, מחלת הסקאביאס, שכתוצאה ממנה קוציהם נשרו – וכן לטיפול בפציעות שנגרמו ממלכודות ובעוד פציעות חיצוניות. גם בעלי החיים בגן החיות שלנו מטופלים בדבש, כך למשל ג’ינג’ס הגמל הדו-דבשתי שסובל לעתים מפצעים בעור מקבל טיפול בדבש.
מותק הפיל שלנו בן ה-56 סובל לעיתים רבות מפצעים בכפות הרגליים או מעור פרא שגדל באזור הציפורניים; כל כך הרבה שמנים ומשחות נוסו על רגליו עד שהגיע הדבש. מעבר לתכונות האנטי בקטריאליות הוא אינו מייבש, כך שאם העור יבש וסדוק אין חשש שיגרם ייבוש נוסף כתוצאה מהמריחה – וכך מאז שהחל השימוש בדבש, העור של מותק הפיל הוא כבר הרבה פחות ‘עור של פיל’.

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות