ממזרח תבוא הבשורה

מאת: נדב פרנקל - בית ספר שדה כפר עציון

היוזמה הנולדת לסימון שביל ישראל המזרחי, שיציב על המפה מחדש את נופי הגולן, הבקעה וגב ההר, קורמת עור וגידים - בתקווה להשיב את קהל המטיילים הגדל של שביל ישראל לכל חלקי הארץ

אני פוסעת חרש בשביליך
אני נוגעת בעשבי הזמן,
אני לומדת את כל משעוליך
חונה ליד כל מעין.

אני הולכת במסע אליך
האדמה עיקשת וצרובה,
אני לאט פורחת בין סלעיך
כמו איילה תועה בערבה.

אני יודעת עוד רבה הדרך
אבל אלך בה עד יכלה כוחי.
אתה לי ארץ אבודה לנצח
אך שורשיך כבר בתוך תוכי
(יורם טהרלב)

בפסח תשנ”ה (אפריל 1995) נפל דבר בקרב קהילת המטיילים בארץ ישראל. לאחר כעשור וחצי של עבודה ותכנון, נחנך של שביל ישראל. הוגי הרעיון ומבצעיו – אברהם תמיר ואורי דביר, רצו להשיג שביל הליכה ארוך, כדוגמת שביל האפלצ’ים בארצות הברית, שלאורכו יוכלו לצעוד המטיילים ולחבר פיסות נוף רבות ואזורי ארץ מגוונים לכדי מסלול הליכה אחד רציף. הסימון החדש התבסס בחלקו על סימוני שבילים קיימים, וביצירת השביל ניסו הוגיו לנסות וללכוד כמה שיותר פיסות נוף ומורשת מרשימות, ועל כן השביל אינו עובר במסלול הקצר ביותר מ-‘דן ועד אילת’, ואורכו הוא כ-1,000 קילומטרים.
תמיר ודביר חלמו, תכננו, ביצעו – ואכן עלה הדבר בידם. ב-20 השנים מאז שנחנך הפך השביל למוקד משיכה לשני סוגי מטיילים: לצעירים – מיד אחרי צבא או טרם הגיוס – הרוצים לגמוע את השביל כולו ברצף, והיכולים להקדיש כחודשיים מזמנם לשם מטרה זו. צעירים אלו מתחילים לצעוד מיד לאחר סוכות בבית אוסישקין, הנקודה הצפונית ביותר בשביל, ומסיימים את הצעידה בעיצומו של החורף באילת, או לחלופין (וזו האפשרות היפה יותר)- מתחילים לצעוד בפברואר באילת ומסיימים באפריל בבית אוסישקין. קבוצה שנייה היא של אנשים מכל הגילאים שאין עיתותיהם בידיהם. אלו מקדישים מידי פעם יום או מספר מצומצם של ימים כדי לגמוע מספר קטעים בשביל, ומסיימים אותו בתוך כמה שנים. סביב לצועדים התפתחה התופעה המקסימה של ‘מלאכי שביל’, אנשים המארחים בביתם את המטיילים בחינם או בתשלום סמלי. כמובן, לא כל פרויקט יכול להיות מושלם, ומסיבות כאלו ואחרות שביל ישראל פוסח על אזורים רבים וחשובים: רמת הגולן, הרי יהודה והשומרון, בקעת הירדן ומדבר יהודה (השביל ‘מגלח’- את מדבר יהודה בקצהו הדרומי- אך לא נכנס ללב המדבר), ולמרבה הצער אף לא נכנס לבירת ישראל – לירושלים.
לפני מספר שנים יזם נדב אברהמוב, כיום מנהל האתר הארכיאולוגי בסוסיא, את הקונספט הבא: מטיילים מבוגרים רבים מעוניינים להצטרף לצעידה בשביל, אך מספר מכשולים עומדים בפניהם. ראשית – לא תמיד קל להסתדר לוגיסטית עם הצעידה במקטעי השביל, בעיקר בקטעים הדרומיים. הכניסה לשטח, היציאה ממנו וההתמצאות במסלולים עצמם לא תמיד פשוטים. בנוסף מטיילים מעוניינים לעתים בהסברים על הטבע והנוף, על אתרי המורשת והארכיאולוגיה הממלאים בכל פינה בארצנו הקטנה. לכן נוסדה קבוצה של ‘צועדים בשביל ישראל’ – שכללה הסעה וארגון לינה באכסניות ותחת כיפת השמים, והדרכה על ידי מדריכים בני המקום. הטיולים התקיימו בימי רביעי – חמישי פעם בחודש – ובמשך שלוש שנים ניתן היה לסיים את כל מסלול השביל. במשך שלוש השנים האחרונות נפלה בחלקי הזכות לרכז ולהדריך קבוצות שארגן בית ספר שדה כפר עציון. האתגר והסיפוק היו מדהימים, ומעבר להגשמת החלום של הצעידה בכל חלקי הארץ, בחיבור שבין פיסות המולדת השונות, הרגישו המשתתפים שהנה נוצרת פה קבוצה של חברים שהתגבשו בעליות של מעלות הנגב, בצעידה בחום ובקור – קבוצה הממשיכה ומלווה אותנו גם מעבר לטיולים עצמם. באביב דאשתקד ערכנו מסיבת סיום לקבוצת ‘צועדים בשביל ישראל’ – 5. ההרגשה הייתה של סיפוק מצד אחד – הנה סיימנו לצעוד את 1,000 הקילומטר של השביל במשך 3 שנים, ומצד שני של רצון שלא לסיים כעת ולהמשיך הלאה לאתגר הבא. ירון רוזנטל, מנהל בית ספר שדה כפר עציון, הציע את הרעיון הבא: לנסות ולחבר את החלקים בהם השביל לא עובר לכדי שביל חדש ונוסף. בזמן שעבר מאז, התחלנו לעבד את הרעיון לפסים מעשיים, וקראנו לשביל ‘שביל ישראל מזרח’. השביל החדש יעבור באזורים משמעותיים לתולדותינו כעם, אזורים אותם מי שרוצה להכיר את ארץ ישראל על שלל היבטיה ורבדיה לא יכול להזניח. רמת הגולן – ‘ארץ ירדן וחרמונים’. בקעת כנרות ועמק בית שאן – אזור הרווי בהתיישבות חלוצית. בהר הגלבוע – שם נפל שאול על חרבו. בבקעת הירדן ובהר השומרון – שם היינו לעם לאחר הכניסה לארץ ושם נפלו טובי המפקדים בתקופת המרדפים. בהרי גוש עציון – אזור הספוג במורשת – חדשה ועתיקה גם יחד. במדבר יהודה – המדבר הקטן אך המדהים ביופיו ובים הנמוך בעולם. וכמובן –
בירושלים עצמה.
אז אתם מוזמנים להצטרף אלינו למסע בן שנתיים. במשך השנתיים האלו נצא פעם בחודש לטיול בימים רביעי- חמישי. במהלכם נעבור, על פי עונות השנה- בתוואי הבא: בשביל הגולן- מקופות החרמון ועד לדרום הרמה, בעמק בית שאן- בבקעת כנרות ובגלבוע. משם נדרים, נחצה את מחסום מחולה ונצעד ב’זיגזגים’, בין בקעת הירדן ומזרח השומרון, ובין השאר נגיע למקומות הבאים: הר כביר, נחל ייטב (עוג’ה), קובת א- נג’מה- ועוד. משם- נעלה דרך ואדי קלט היפיפה לירושלים, ונצעד ב-‘שביל ירושלים’ בעיר הבירה עצמה. נעלה דרך ואדי פוכין לגוש עציון, ודרך מדבר תקוע נרד לים המלח. נמשיך דרומה במדבר יהודה, נחלוף על פני עין גדי ונחצה את הנחלים משמר וחבר, ודרך נחל צאלים נעלה לאזור ערד – ונתחבר לשביל ישראל בראש זוהר.
יש לציין שהצעידה בשביל מחולקת לשתי קבוצות: קבוצה של ‘מיטיבי לכת’, או ‘האורתודוכסים של השביל’- אלו המסוגלים ורוצים לצעוד מעל 20 ק”מ ביום, ו-‘אוהבי לכת’- אלו המעוניינים לצעוד מעט פחות, ואולי להעמיק בהסברים. אנו מקווים שהקבוצה הראשונה שתצעד בשביל זה תהיה פתח לקבוצות רבות ונוספות, ובהמשך יחל מהלך של סימון השביל המזרחי. לטובתנו, לטובת הצועדים, ולטובת כל דורשי שלומה וטובתה של הארץ היפה הזו.

לפרטים ולהרשמה: בית ספר שדה כפר עציון – 02-9935133 www.k-etzion.co.il

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות