ניכוי במקור

כדי להחזיר את מקור זכר העוזנייה לתפקוד מלא, הוחלט להרדימו ולעצב את המקור מחדש

כשזכר עוזנית הנגב שחי בחי בר בכרמל החל לרזות, יגאל מילר הבין שהמכה שקיבל בבסיס מקורו ושגרמה לשבר באזור היא הגורם לירידה במשקל.
לכל ציפור מקור שונה, מקור שמאפשר לה לאכול את המזון המתאים לה. לצוד טרף ולקרוע חתיכות בשר, או לדוג דגים ולסנן את המים תוך כדי אכילה – ולעתים המקור הוא מעין פינצטה המתאימה לליקוט חרקים, או מקור הדומה למפצח אגוזים לצורך פיצוח גרגרים וישנם מקורים שנראים כמו מזרק לשאיבת צוף פרחים.
המקור הוא האיבר העיקרי לליקוט או ציד מזון: אין בו שיניים, שרירי הלעיסה חלשים לכן העופות בולעים את המזון בשלמותו. כשמשהו משתבש בפעילות המקור בעל החיים נמצא בסכנת חיים ממשית.
כך, כשהעוזנייה כמעט חדל מלאכול וירד במשקל, הוחלט להעבירו במהירות לבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים. המכה שקיבל גרמה לגדילה מואצת של החלק התחתון של המקור ולעיוות של החלק העליון, וכך המקור שאמור להיות מעין צבת ענקית וחזקה איבד את צורתו המדויקת והפסיק למלא את תפקידו בהצלחה. כדי להחזיר את המקור לתפקוד מלא, הוחלט להרדימו ולעצב את המקור מחדש.
צוות בית החולים לחיות בר שמעניק טיפול רפואי לחיות הבר שבארצנו, נותן גם תמיכה רפואית לבעלי החיים המצויים בגרעיני הרבייה. הפעם, מדובר בבעל חיים עם חשיבות ראשונה במעלה. עזניות הנגב נכחדו מישראל כמקננות כבר בשנת 1989.
עד קום המדינה עוד היו עזניות ממרחבי הנגב הצפוני ומרכז מדבר יהודה בצפון ועד הרי אילת. באותה תקופה זוהו עשרות זוגות של עזניות נגב מאוכלוסייה שזוהתה על ידי פרופ’ היינריך מנדלסון ז”ל והוכרה בעולם כתת מין הנקרא על שם הנגב – תת המין היה נפוץ גם בחצי האי ערב. כיום, כשפעם בכמה שנים מגיע פרט אחד וחולף כאן, מנסה יגאל מילר – האחראי על גרעיני הרבייה וההשבה לטבע של רשות הטבע והגנים, להרבות את המין החשוב
והיפהפה הזה.
העזנייה קיבל זריקת טשטוש והועבר לחדר הניתוחים של בית החולים. שם קוצרו החלקים המאורכים. מנהל בית החולים, ד”ר יגאל הורוביץ, עיצב מחדש את חלקי המקור העליון והתחתון להגיע לעיצוב מושלם כפי שנראה מקור רגיל. בסוף השיוף המקור חזר למראהו הטבעי. המטפלים סגרו את פיו כדי לבדוק שאכן המקור מותאם לצרכיו של העזנייה והוא יוכל להמשיך לאכול אתו בקלות.
העזנייה הוכנס לאשפוז לכמה שעות כדי שיוכל להיות בהשגחה צמודה ורק כאשר היה נראה כי הוא מרגיש טוב הוא נלקח במכוניתו של יגאל מילר בחזרה לכרמל. מאז חלפו כמה ימים: העזנייה, שנחשב לזכר היחיד שמתרבה בארץ, חזר לגרעין הרבייה שלו. הוא היה צריך ללמוד לאכול מחדש, כאילו קיבל שיניים חדשות וצריך לתרגל איתן את האכילה. עכשיו הוא מרגיש הרבה יותר טוב וגם נראה הרבה יותר טוב. הוא חייב להיראות טוב – כי השבוע הוא גם התחדש בבת זוג. בגרעין הרבייה יש שלוש נקבות, אך הנקבה שאתה העמיד בעבר צאצאים התבגרה מאוד והיא אינה מתרבה יותר לכן הועברה אלינו לספארי. במקומה, חברה אליו הנקבה הצעירה שעד השבוע חיה אצלנו בספארי וסיכויי הרבייה שלה גבוהים הרבה יותר. והוא, כזכר – חייב להתהדר, לעלות במשקל ולהיות מרשים כדי שגם בת הזוג החדשה תרצה להעמיד איתו צאצאים.

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות