מזבח יהושע ומכחישי התנ"ך

כתב וצילם: שמואל פישר

הקורא שמואל פישר ביקש להוסיף לדברים שפורסמו כאן בשבוע שעבר על הר עיבל נדבך חשוב נוסף. "נופשים" נתן לו את הבמה

כשעמדו בני ישראל על סף הכניסה לארץ המובטחת הם נצטוו לעשות מעשה חד-פעמי, "מצווה לשעתה" המורכבת משלש הוראות: א. בניית מזבח אבנים והקרבת עולות ושלמים – "ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלקיך". ב. כתיבת "כל דברי התורה הזאת" על האבנים. ג. הקראת דברי הברכה והקללה על הר גריזים ועיבל (דברים כז). כדי לא להשאיר מקום לטעות, הקפידה התורה לציין את מקומם המדויק של הרי גריזים ועיבל: "הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני היושב בערבה, מול הגלגל, אצל אלוני מורה" (דברים י"א). אולם, ניסיונות רבים שנעשו עוד במאה ה-19 למצוא את המזבח על הר עיבל לא נשאו פרי. יהושע בן-נון קיים את הציווי: "אז יבנה יהושע מזבח לה' אלקי ישראל בהר עיבל" וכו' (יהושע, ח, ל-לה). דהיינו, אמור להיות בהר עיבל, אי שם בשטח ההר, מזבח אבנים גדול. במסגרת סקר ארכיאולוגי של הר מנשה שנערך ביוזמתו של פרופ' אדם זרטל ז"ל, נתגלה בקיץ 83', בכתף הצפוני-מזרחי של הר עיבל, מבנה מסתורי ומוזר. האתר שנחשף לא דמה לאף אתר ארכיאולוגי אחר בשומרון, לא היה זה תל קדום או חורבות של מבנה חקלאי.
לאחר שהוסר כיסוי האבנים מעל האתר הסתבר כי הוא מורכב ממבנה מרכזי שכבש גדול עולה אליו. המבנה המרכזי עצמו היה מלא בעצמות ובאפר. השוואה עם הפרק במשנה העוסק בהלכות מזבח הראה דמיון עצום לצורת המבנה שהתגלה בהר עיבל. מסתבר כי קיים קשר הדוק בין מחקר ארכיאולוגי בארץ-ישראל לבין עיון במקורות היהודיים: המקרא המשנה והתלמוד.
גילוי מזבח יהושע בהר עיבל עורר את התנגדותם של חוקרים שבהתאם לתפיסתם, לסיפורי התנ"ך כמו יציאת מצרים, הנדודים במדבר, כיבוש הארץ וההתנחלות – אין כל בסיס מציאותי. לפי תפיסתם אירועים היסטוריים אלה הם בגדר מיתוס בלבד. כך למשל – יציאת מצרים לא התרחשה ובני ישראל לא נכנסו לארץ כנען ממזרח הירדן. אולם, מציאת המזבח בהר עיבל מחזקת את אמינות התנ"ך כמקור היסטורי ולאומי. גילוי זה מצטרף לגילויים אחרים שהנחיתו מהלומות על אסכולה זו.
בספרו המכונן "עם נולד" מכנה פרופ' זרטל חוקרים אלה בשם "מכחישי התנ"ך", שתגובתם לגילוי המזבח הייתה בעיקר התעלמות. זרטל עצמו, יש לציין, עשה מהפך של ממש בתפיסתו את התנ"ך סביב הגילויים המרעישים.
גילוי נוסף של פרופ' זרטל מזהה את "חרושת הגויים" של סיסרא כישוב של "גויי הים" באזור נחל עירון, וסֶקֶר הר מנשה בכללותו חושף כי במאה ה-13 לפני הספירה חלה עליה פתאומית של מאות אחוזים במספר היישובים בבקעת הירדן ובשומרון- תופעה שניתן להסבירה רק ע"י כניסה ממזרח של שבטים חיצוניים. פרופ' זרטל מסכם את דבריו בקשר ל"מכחישי התנ"ך" במלים אלו: "פרט להתבטלות עצמית כלפי האקדמיה בחו"ל, היה כאן גם אותו עיוות נפשי פנימי שאפיין את העם היהודי מאז – ומעולם: הצורך לפגוע במורשתך ובעמך – אתה" ("עם נולד", עמ' 132).

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות