הם היו חמישה

עולים בהרי ירושלים, מהזרימה החורפית בנחל מוצא ועד גיבורי קיבוץ מעלה החמישה וקיבוץ קריית ענבים

לפני שאתמקד בכתבה על מתיישבי קיבוץ מעלה החמישה שנוסד בשנת 1938, וקיבוץ קריית ענבים שנוסד בשנת 1920, אבקש לשתף אתכם הקוראים בחוויה קסומה. בהמשך לסערות שפקדו אותנו בחודש האחרון, עשינו את דרכנו בכביש צדדי ממבשרת ירושלים מזרחה בכביש “שבע האחיות” המפותל בדרך לירושלים באזור מוצא תחתית. פנינו מערבה והחנינו בסמוך לבית הכנסת מוצא העתיק. חזרנו בגשם שוטף על עקבותינו כמאה מטר, וירדנו במדרגות מתכת לערוצו של נחל שורק -והנה אנו מוצאים את עצמנו מתחת לגשר הישן לירושלים.
הצטרפנו לחווית שיטפון של מים, מים גועשים ורועשים הגולשים מאזור הר הצופים, עמק הארזים, נחל מוצא והמנקזים יובלים קטנים נוספים, העושים את דרכם במהירות הבזק לעבר סכר בית זית ומשם מערבה לכיוון נחל שורק. המראה אינו שגרתי – מיוחד, מרגש ומשמח עם זרימת המים בכמויות גדולות. לעתים נדירות תופעה כזאת מתרחשת ומזדמנת לראותה.
לרגלינו זורם נחל מוצא. מוצא מוזכרת במקרא ובתלמוד הבבלי, בשל הגידול המסיבי של ערבות (מורביות) לצורכי בית המקדש. אדמות המושבה מוצא נרכשו על ידי דוד ילין ושלמה יחזקאל יהודה בשנת 1860 מערביי כפר קולוניה. בין המתיישבים הראשונים של המושבה נמנתה משפחת מקלף, שבנם מרדכי ששרד את הפרעות תרפ”ט נתמנה לרמטכ”ל השלישי של צה”ל.
מחצבת יצחק פלר
ממוצא חלפנו על צומת חטיבת הראל והקסטל, ירדנו במורד ושמנו פעמינו לכיוון עין חמד, לעבר מחצבת “נחלת יצחק” שנמצאת בראש ההר. מנקודה גבוהה זו, כאשר טיפות של גשם ניתזות מעל ראשינו והאדמה הבוצית לרגלינו, צפינו מצפון לדרום לעבר שכונת רמות, הכפר בית איכסא, הר אדר, קיבוץ מעלה החמישה. בעמק קיבוץ קריית ענבים, אבו גוש המתאפיין במסגדים המתמרים אל על, בית נקופה. הרחק נצפים הישובים שורש ובית מאיר ומדרום צפינו לעבר קיבוץ פלמ”ח צובה, מרכז רפואי הדסה והשכונות הדרומיות של ירושלים.
המחצבה היא אתר סלעי ששימש לבנייתם של הישובים הסמוכים, בו הועסקו בעיקר ערבים. משפחת יצחק פלר הגיעה לכאן בשנות ה-20 מאמריקה ובונה פה את ביתה. במחצבה הועסקו יהודים וערבים, וזאת הפכה למשאב כלכלי משגשג, ותרמה לביטחון בהיותה על הדרך לירושלים. גם ראשוני קריית ענבים עברו לפה, עבדו במחצבה ביום ושמרו בלילה. לאחר מות מטילדה, רעייתו של יצחק פלר, ננטשה המחצבה ועד היום ניתן לראות על שרידים מהמחצבה והסלעים המבצבצים כלפי מעלה.
קריית ענבים
נחזור חזרה למחלף עין חמד מערבה, ניסע לאורך קיבוץ קריית ענבים. מקימי הקיבוץ היו עולים חדשים בפולין, את המים הם שאבו “מעין דילב” הסמוך. הבולט בין אנשי קיבוץ קריית ענבים היה עקיבא אטינגר, אגרונום שדגל בישיבה ובנייה בהר ולא בעמק. הקים חוות ניסיונות לגידול עצי פרי, ובנוסף, דאג גם למקורות פרנסה נוספים דוגמת יערנות וטפול במדרונות ועיבודם. נכנסנו לבית העלמין של הקיבוץ והתייצבנו בדומייה מול חמש מצבות קברים של הנרצחים הראשונים מקיבוץ מעלה החמישה. אלה היו חלוצים שפעלו בפריצת דרך ובנטיעת עצים ב-9 נובמבר 1937 ונהרגו על ידי פורעים: יצחק מגדל, יהושע פוחובסקי, משה בר גיורא (באומגרטן) אריה מורדוכוביץ, אהרון (אולי) שבסקי. האירוע הטרגי בו נרצחו החמישה חתם את הוויכוח בין הראשונים, באם להתיישב בהר או בעמק. לאחריו הוקם הישוב מעלה החמישה בהר, המנציח את זכרם של הנרצחים ב-כ’ תמוז תרצ”ה 1938 במסגרת ישובי חומה ומגדל.
את דרכנו המשכנו במעלה ההר בכביש המתפתל, שבתי קיבוץ קריית ענבים מלווים אותנו בנסיעתנו, קריית ענבים יושבת בעמק למרגלות הדרך מנבי סמואל לאבו גוש שמעליהם גבעה חשופה. עם הקמת הקיבוץ ק, ענבים נבנים ביצורים על ההר. במאורעות 1938-39 התנהלו במקום קרבות קשים עם אבדות בנפש.העמדות נתנו הגנה משמעותית אבל חסרונן הגדול שהיו חשופות.. חלפנו אחרי המבנה ששימש רפת של הקיבוץ, ושהיום הוסב כבית קפה מוצלח, וגם על בית המלון כרמים המצליח.
עם עלייתו לקרקע בשנת 1938 של קיבוץ מעלה החמישה, הוא מתמקם מערבה.הוא מתבסס מערבה על ידי אסטרטגיה שונה של איש הבצורים של ההגנה דוד סקלי: תכנון ובניית ביצורים בתעלות באדמה שאינן חשופות, ולא במגדלים. כך נמנעו נפגעים רבים.
בשנות ה-40 מוקם כאן בית ההבראה כענף כלכלי משמעותי. בשל משברים שעברו על המלון הוא נמכר בשנת 2000 לרשת אורכידאה של האחים נקש ושמו הנוכחי מלון יערים.
מעלה החמישה
קיבוץ מעלה החמישה היה מבסיסי הפלמ”ח וחטיבת הראל. בשנת 1944 הוקמה בפלמ”ח פלוגה ח’ שבסיסיה היו בקיבוצים באזור ירושלים וביניהם מעלה החמישה. הקיבוץ היה בסיס שהגן על הדרך לירושלים וממנה. לאחר כיבוש מחנה הראדר הסמוך בידי הירדנים ביום ז’ אייר תש”ח, היה הקיבוץ למשלט גבול שעליו הגנו לוחמי פלמ”ח הראל עם חברי הקיבוץ ולוחמי חטיבת עציוני, והמקום הופגז פעמים רבות.
בכניסה לקיבוץ אנדרטה עשויה אבן גיר לבנה. האנדרטה מורכבת מחמש דמויות. האחד אדם נשען ומחזיק בידו בקבוק אולי מולוטוב. האחר כורע ומחזיק פצוע ונשק בידו, ואישה מליטה ראשה ומחזיקה תינוק בידה. האנדרטה הוקמה לזכר לוחמי גטו ורשה, ואליעזר גלר וחבריו. הוא הצליח לחמוק מהגטו אך נתפס ונרצח.
לזכרה של צילה כהן רוטבליט, שנרצחה על ידי פורעים ערבים בשנת 1945 כאחות מלווה של טיול חברי תנועת הנוער במצדה, הוקם בית צילה בשנת 1947, אשר שימש כאולם כנסים ומופעים. על גגו הוקמה עמדת הגנה. בתוכו, מעוטר האולם בפרסקו שצויר בשנת 1953 על ידי הצייר סה שלדון שונברג והמתאר את רצח החמישה. הפרסקו נפרס על אורך 15 מטר ובו גם ציורים בעלי מאפייני עבודת האדמה, בציור בעל נרטיב היסטורי שנועד לפאר ולהקנות ערכי ציונות חלוציים והפרחת השממה.

יואב יאיר מורה דרך מוסמך
yoavyair@wakka.com, 053-2503512

אולי יעניין אתכם:

מלכת השרון

טעמים בשוק, מעפילים בקולנוע ומלטשות יהלומים בלתי נשכחות. ההיסטוריה המפוארת של נתניה פוגשת את המטיילים של היום עיר היהלומים, חבצלת השרון – את הכתבה הזאת

קרא עוד »

בשבילה גיבורים עפים

בשבילה גיבורים עפים טיול צפוני בשביל המייסדים של מטולה, המושבה היפהפייה באצבע הגליל שידעה לא מעט דמויות מופת הדרך בכביש 90 המקשרת בין ראש פינה

קרא עוד »

אל המרחב הביוספרי

אל המרחב הביוספרי מאת: יואב יאיר זו בדיוק העונה: ביקור בגבעת הרקפות ואנדרטת הקיבוצים ברמות מנשה גם הפעם גיחה אורבנית פחות אל הטבע הסובב אותנו:

קרא עוד »
נגישות